אני מזמר ומהורהר בהערצה על שם ה', הר, הר, לפי הגורל הטוב הכתוב על מצחי.
האל הרעיף את רחמיו על המשרת ננק, ושם האל, הר, הר, נראה כל כך מתוק בעיניו.
ה' אלוהים, הרע עלי חסדך; אני רק אבן. אנא, נשא אותי על פני, והרם אותי בקלות, באמצעות דבר השב"ד. ||4||5||12||
Aasaa, Mehl רביעי:
מי שקורא בדעתו את הנעאם, שם ה', הר, הר - ה' נעים בדעתו. במוחם של החסידים יש כמיהה גדולה לה'.
אותם יצורים צנועים שנותרו מתים בעודם בחיים, שותים את הצוף האמברוזיאלי; באמצעות תורתו של הגורו, מוחותיהם מאמצים את האהבה לאלוהים.
המוח שלהם אוהב את האדון, הר, הר, והגורו רחום אליהם. הם ג'יוואן מוקטה - משוחררים בעודם בחיים, והם שלווים.
לידתם ומותם, באמצעות שם ה', מפוארים, ובלבם ובמוחם, האדון, הר, הר, שוכן.
שם האל, הר, הר, שוכן במוחם, ובאמצעות תורתו של הגורו, הם מתענגים על האדון, הר, הר; הם שותים את מהותו הנשגבת של האדון בנטישה.
מי שקורא בדעתו את הנעאם, שם ה', הר, הר - ה' נעים בדעתו. בראשם של החסידים יש כמיהה כה גדולה לאלוהים. ||1||
אנשי העולם לא אוהבים את המוות; הם מנסים להתחבא מזה. הם חוששים ששליח המוות יתפוס אותם וייקח אותם.
בפנים ובחוץ, ה' אלוהים הוא האחד והיחיד; לא ניתן להסתיר ממנו את הנשמה הזו.
איך אפשר לשמור על נשמתו, כאשר ה' רוצה לקבל אותה? כל הדברים שייכים לו, והוא ייקח אותם.
המנמוכים בעלי הרצון העצמי מסתובבים בקינה מעוררת רחמים, מנסים את כל התרופות והתרופות.
אלוהים, המאסטר, שכל הדברים שייכים לו, ייקח אותם; עבד ה' נגאל על ידי חיה של דבר השב"ד.
אנשי העולם לא אוהבים את המוות; הם מנסים להתחבא מזה. הם חוששים ששליח המוות יתפוס אותם וייקח אותם. ||2||
המוות נקבע מראש; הגורמוקים נראים יפים, והישויות הצנועות ניצלות, מהרהר באלוהים, הר, הר.
באמצעות ה' הם זוכים לכבוד, ובאמצעות שם ה', לגדולה מפוארת. בחצר ה' לובשים אותם בכבוד.
לבוש בכבוד בחצר ה', בשלמותו של שם ה', הם זוכים לשלום באמצעות שם ה'.
כאבי הלידה והמוות כאחד מתבטלים, והם מתמזגים בשם האדון.
משרתי האדון נפגשים עם אלוהים ומתמזגים לאחדות. עבד ה' ואלוהים הם אותו דבר.
המוות נקבע מראש; הגורמוקים נראים יפים, והישויות הצנועות ניצלות, מהרהר באלוהים, הר, הר. ||3||
בני העולם נולדים, רק כדי לגווע, ולהתאבד, ושוב להתאבד. רק על ידי התקשרות אל ה' כגורמוך, אדם הופך להיות קבוע.
הגורו משתיל את המנטרה שלו בתוך הלב, ואדם מתענג על המהות הנשגבת של האל; הצוף האמברוזיאלי של האל זולג לתוך פיו.
בהשגת המהות האמברוזיאלית של האדון, המתים מוחזרים לחיים, ואינם מתים שוב.
דרך שם האדון, הר, הר, משיגים את המעמד האלמותי, ומתמזגים לתוך שם האדון.
הנעאם, שם ה', הוא התמיכה והעוגן היחידים של המשרת ננק; בלי הנאם, אין שום דבר אחר בכלל.
בני העולם נולדים, רק כדי לגווע, ולהתאבד, ושוב להתאבד. רק על ידי התקשרות אל ה' כגורמוך, אדם הופך להיות קבוע. ||4||6||13||