גם אז, מוחו הקשוח לא היה מרוצה.
אומר קאביר, כזה הוא אדוני ואדוני.
נשמתו של עבדו הצנוע שוכנת במצב הרביעי. ||4||1||4||
גונד:
זה לא אנושי, וזה לא אלוהים.
זה לא נקרא פרישות, או מתפלל לשבעה.
זה לא יוגי, וזה לא נזיר.
זה לא אמא, או בנו של אף אחד. ||1||
אז מה זה, השוכן במקדש הגוף הזה?
אף אחד לא יכול למצוא את הגבולות שלו. ||1||השהה||
זה לא בעל בית, וזה לא מוותר על העולם.
זה לא מלך, וזה לא קבצן.
אין לו גוף, אין לו טיפת דם.
זה לא ברהמין, וזה לא ח'שאטריה. ||2||
זה לא נקרא אדם בעל משמעת עצמית מחמירה, או שייח.
זה לא חי, ולא רואים שהוא מת.
אם מישהו בוכה על מותו,
אותו אדם מאבד את כבודו. ||3||
בחסד של גורו, מצאתי את הנתיב.
לידה ומוות שניהם נמחקו.
אומר קאביר, זה נוצר מאותה מהות כמו האל.
זה כמו הדיו על הנייר שאי אפשר למחוק. ||4||2||5||
גונד:
החוטים שבורים, והעמילן אזל.
קנים חשופים נוצצים בדלת הכניסה.
המברשות המסכנות מפוזרות לחתיכות.
המוות נכנס לראש המגולח הזה. ||1||
השושן המגולח הזה בזבז את כל הונו.
כל הבא והולך הזה הרגיז אותו. ||1||השהה||
הוא ויתר על כל הדיבורים על ציוד האריגה שלו.
מוחו מכוון אל שם ה'.
לבנותיו ולבניו אין מה לאכול,
בזמן שהחנונים מגולחי הראש לילה ויום אוכלים שובע. ||2||
אחד או שניים בבית, ועוד אחד או שניים בדרך.
אנחנו ישנים על הרצפה, בזמן שהם ישנים במיטות.
הם משפשפים את ראשם החשוף, ונושאים סידורי תפילה ברצועות המותניים שלהם.
אנחנו מקבלים גרגירים יבשים, בעוד שהם מקבלים כיכרות לחם. ||3||
הוא יהפוך לאחד מהמשוחטים המגולחים האלה.
הם התמיכה של הטובעים.
תקשיב, הו עיוור ובלתי מודרך לוי:
קאביר תפס מחסה אצל שומרי הראש המגולחים האלה. ||4||3||6||
גונד:
כשבעלה מת, האישה לא בוכה.
מישהו אחר הופך למגן שלה.
כשהמגן הזה מת,
הוא נופל לעולם הגיהנום שלאחר מכן, בגלל ההנאות המיניות שהוא נהנה ממנו בעולם הזה. ||1||
העולם אוהב רק את הכלה האחת, מאיה.
היא אשתו של כל היצורים והיצורים. ||1||השהה||
עם השרשרת שלה על הצוואר, הכלה הזו נראית יפה.
היא רעל לקדוש, אבל העולם מרוצה ממנה.
מתקשטת, היא יושבת כמו זונה.
מקולל על ידי הקדושים, היא מסתובבת כמו עלובה. ||2||
היא רצה מסביב, רודפת אחרי הקדושים.
היא מפחדת להיות מוכה על ידי אלה שבורכו בחסד הגורו.
היא הגוף, נשימת החיים, של הציניקנים חסרי האמונה.
היא נראית לי כמו מכשפה צמאת דם. ||3||
אני מכיר היטב את הסודות שלה
ברחמיו, הגורו האלוהי פגש אותי.
אומר קאביר, עכשיו זרקתי אותה.
היא נאחזת בחצאית העולם. ||4||4||7||