אינספור חסידים מהרהרים בחוכמתו ובמידותיו של האדון.
אין ספור הקדושים, אין ספור הנותנים.
אינספור לוחמים רוחניים גיבורים, הנושאים את נטל ההתקפה בקרב (שאוכלים בפיהם פלדה).
אינספור חכמים שותקים, מרטיטים את מיתר אהבתו.
כיצד ניתן לתאר את העוצמה היצירתית שלך?
אני לא יכול אפילו פעם אחת להיות קורבן עבורך.
מה שנוח לך זה הטוב היחיד שנעשה,
אתה, נצחי וחסר צורה. ||17||
אינספור טיפשים, מסונוורים מבורות.
אינספור גנבים וגנבים.
אינספור כופים את רצונם בכוח.
אינספור חתכים ורוצחים חסרי רחמים.
אין ספור חוטאים שממשיכים לחטוא.
אינספור שקרנים, משוטטים אבודים בשקרים שלהם.
אינספור עלובים, אוכלים זוהמה כמנה שלהם.
אינספור משמיצים, נושאים על ראשם את כובד הטעויות המטופשות שלהם.
ננק מתאר את מצבם של השפלים.
אני לא יכול אפילו פעם אחת להיות קורבן עבורך.
מה שנוח לך זה הטוב היחיד שנעשה,
אתה, נצחי וחסר צורה. ||18||
אינספור שמות, אינספור מקומות.
בלתי נגיש, בלתי נגיש, אינספור מחוזות שמימיים.
אפילו לקרוא להם אינספור זה לשאת את המשקל על הראש.
מן המילה, בא ה-Nam; מן המילה, בא השבח שלך.
מתוך המילה, מגיעה חוכמה רוחנית, שרה את שירי תהילתך.
מתוך המילה, באים המילים והמזמורים הכתובים והמדוברים.
מן המילה, בא הגורל, כתוב על המצח.
אבל מי שכתב את דברי הגורל האלה - אין מילים כתובות על מצחו.
כפי שהוא מצווה, כך אנו מקבלים.
היקום הנברא הוא הביטוי של שמך.
בלי שמך, אין מקום בכלל.
איך אני יכול לתאר את הכוח היצירתי שלך?
אני לא יכול אפילו פעם אחת להיות קורבן עבורך.
מה שנוח לך זה הטוב היחיד שנעשה,
אתה, נצחי וחסר צורה. ||19||
כשהידיים והרגליים והגוף מלוכלכים,
מים יכולים לשטוף את הלכלוך.
כאשר הבגדים מלוכלכים ומוכתמים בשתן,
סבון יכול לשטוף אותם נקיים.
אבל כשהשכל מוכתם ומזוהם בחטא,
אפשר לנקות אותו רק על ידי אהבת השם.
סגולה וסגולה אינם באים במילים בלבד;
פעולות שחוזרות על עצמן, שוב ושוב, נחקקות על הנשמה.
אתה תקצור את מה שאתה שותל.
הו ננאק, לפי הוקם של מצוות האל, אנו באים והולכים בגלגול נשמות. ||20||
עלייה לרגל, משמעת מחמירה, חמלה וצדקה
אלה, כשלעצמם, מביאים רק טיפת ערך.
להקשיב ולהאמין עם אהבה וענווה בנפשך,
נקה את עצמך עם השם, במקדש הקדוש עמוק בפנים.
כל המעלות הן שלך, אדוני, אין לי בכלל.
בלי סגולה, אין פולחן מסור.
אני משתחווה לריבונו של עולם, למילה שלו, לברהמה הבורא.
הוא יפה, אמיתי ושמחה לנצח.
מה הייתה השעה ההיא, ומה היה הרגע ההוא? מה היה אותו יום, ומה היה התאריך הזה?
מה הייתה העונה ההיא ומה היה החודש שבו נוצר היקום?
הפנדיטים, חוקרי הדת, אינם יכולים למצוא את הזמן הזה, גם אם הוא כתוב בפוראנאס.
הזמן הזה לא ידוע לקאזים, שלומדים את הקוראן.
היום והתאריך אינם ידועים ליוגים, וגם לא החודש או העונה.
הבורא שברא את הבריאה הזו - רק הוא עצמו יודע.
איך נוכל לדבר עליו? איך נוכל לשבח אותו? איך נוכל לתאר אותו? איך נוכל להכיר אותו?