כזה הוא שמו של האדון ללא רבב, האלוהי.
אני רק קבצן; אתה בלתי נראה ובלתי ניתן לדעת. ||1||השהה||
אהבת מאיה היא כמו אישה מקוללת,
מכוער, מלוכלך ומופקר.
כוח ויופי הם שקר, ונמשכים רק כמה ימים.
אבל כשמתברכים בנעאם, החושך שבפנים מואר. ||2||
טעמתי את מאיה וויתרתי עליה, ועכשיו, אין לי ספקות.
מי שאביו ידוע, לא יכול להיות לא לגיטימי.
מי ששייך לאדון האחד, אין לו פחד.
הבורא פועל, וגורם לכולם לפעול. ||3||
מי שמת בלשון השב"ד כובש את דעתו, דרך דעתו.
כשהוא שומר על דעתו מאופק, הוא עוגן את האדון האמיתי בתוך לבו.
הוא לא מכיר אף אחד אחר, והוא קורבן לגורו.
הו ננק, מכוון לנעמה, הוא משוחרר. ||4||3||
Bilaaval, First Mehl:
באמצעות דבר תורתו של הגורו, המוח עושה מדיטציה אינטואיטיבית על האדון.
חדור באהבת האדון, המוח מרוצה.
המנמוקים המטורפים, בעלי הרצון העצמי, מסתובבים, שולל בספק.
בלי ה', איך מישהו יכול לשרוד? דרך דבר השב"ד של הגורו, הוא מתממש. ||1||
בלי חזון יתברך של דרשן שלו, איך אוכל לחיות, אמי?
בלי ה', נפשי לא יכולה לשרוד, אפילו לרגע; הגורו האמיתי עזר לי להבין את זה. ||1||השהה||
שוכח את אלוהים שלי, אני מת מכאב.
עם כל נשימה ופת אוכל, אני מהרהר על אדוני ומחפש אותו.
אני נשאר תמיד מנותק, אבל אני נלהב משמו של האדון.
עכשיו, בתור גורמוק, אני יודע שהאדון תמיד איתי. ||2||
הנאום הבלתי נאמר נאמר על ידי רצון הגורו.
הוא מראה לנו שאלוהים הוא בלתי נגיש ובלתי נתפס.
ללא הגורו, איזה אורח חיים נוכל לתרגל, ואיזו עבודה נוכל לעשות?
מיגור האגואיזם, והליכה בהרמוניה עם רצון הגורו, אני שקוע בדברי השב"ד. ||3||
המנמוקים בעלי הרצון העצמי מופרדים מהאדון, אוספים עושר כוזב.
הגורמוקים נחגגים בתפארת הנעאם, שם ה'.
ה' הרעיף עלי רחמיו ועשה אותי לעבדת עבדיו.
שם ה' הוא העושר וההון של המשרת ננק. ||4||4||
Bilaaval, Third Mehl, First House:
אל בורא אוניברסלי אחד. בחסדי הגורו האמיתי:
ארור, ארור האוכל; ארורה, ארורה השינה; ארורים, ארורים הבגדים שלובשים על הגוף.
ארור הגוף, יחד עם בני משפחה וחברים, כאשר אדם לא מוצא את אדונו ואדונו בחיים האלה.
הוא מחטיא את מדרגת הסולם, והזדמנות זו לא תבוא לידיו שוב; חייו מבוזבזים, ללא תועלת. ||1||
אהבת הדואליות אינה מאפשרת לו למקד באהבה את תשומת לבו באדון; הוא שוכח את רגלי ה'.
הו חיי העולם, הו הנותן הגדול, אתה מחסל את צער עבדיך הצנועים. ||1||השהה||
אתה רחום, הוה גדול הרחמים; מה זה היצורים המסכנים האלה
כולם משוחררים או מוכנסים לשעבוד על ידך; זה כל מה שאפשר לומר.
אומרים על מי שהופך לגורמוך משוחרר, בעוד שהמנמוקים העניים בעלי רצון עצמי נמצאים בשיעבוד. ||2||
הוא לבדו משוחרר, הממקד את תשומת לבו באהבה באדון האחד, השוכן תמיד עם האדון.
לא ניתן לתאר את עומקו ומצבו. האדון האמיתי בעצמו מייפה אותו.