יש רק פקודה אחת, ויש רק מלך עליון אחד. בכל עידן ועידן, הוא מקשר כל אחד למשימותיו. ||1||
היצור הצנוע הזה הוא ללא רבב, שמכיר את עצמיותו.
ה', נותן השלום, בא בעצמו ופוגש אותו.
לשונו חדורת השב"ד, והוא שר תהילות ה'; הוא זוכה לכבוד בחצר האדון האמיתי. ||2||
הגורמוך התברך בגדולתה המפוארת של הנעאם.
המנמוך העצמי, המוציא לשון הרע, מאבד את כבודו.
מכווננים לנעאם, ברבורי הנשמה העליונים נשארים מנותקים; בבית של העצמי, הם נשארים שקועים בטראנס מדיטטיבי עמוק. ||3||
אותו צנוע שמת בשב"ד הוא מושלם.
הגורו האמיתי האמיץ והגיבור מזמר ומצהיר על כך.
עמוק בתוך הגוף נמצאת הבריכה האמיתית של צוף אמברוזיאלי; המוח שותה אותו במסירות אוהבת. ||4||
הפנדיט, חוקר הדת, קורא ומדריך אחרים,
אבל הוא לא מבין שהבית שלו בוער.
בלי לשרת את הגורו האמיתי, הנעאם לא מתקבל. אתה יכול לקרוא עד שאתה מותש, אבל לא תמצא שלווה ושלווה. ||5||
חלקם מורחים את גופם באפר, ומסתובבים במסווה דתי.
בלי דבר השב"ד, מי הכניע אי פעם את האגואיזם?
לילה ויום, הם ממשיכים לבעור, יום ולילה; הם שולל ומבולבלים מהספק ותלבושות הדת שלהם. ||6||
חלקם, בתוך משק ביתם ומשפחתם, נשארים תמיד לא קשורים.
הם מתים בשבד, ושוכנים בשם ה'.
לילה ויום, הם נשארים לנצח מכוונים לאהבתו; הם ממקדים את התודעה שלהם במסירות אוהבת וביראת אלוהים. ||7||
המנמוך העצמי מתרפק על לשון הרע, ונהרס.
כלב החמדנות נובח בתוכו.
שליח המוות לעולם לא עוזב אותו, ובסופו של דבר, הוא עוזב, מתחרט וחוזר בתשובה. ||8||
באמצעות דבר השב"ד האמיתי מתקבל כבוד אמיתי.
בלי השם, אף אחד לא מגיע לשחרור.
בלי הגורו האמיתי, אף אחד לא מוצא את השם. כזו היא העשייה שאלוהים ברא. ||9||
חלקם סידהות ומחפשים, וגדולים מהרהרים.
חלקם נשארים חדורים בנעאם, שמו של האדון חסר הצורה, ביום ובלילה.
הוא לבדו מבין, את מי ה' מתאחד עם עצמו; באמצעות פולחן מסור אוהב, הפחד מתבטל. ||10||
חלקם עושים אמבטיות ניקוי ונותנים תרומות לעמותות, אבל הם לא מבינים.
חלקם נאבקים במוחם, וכובשים ומכניעים את מוחם.
חלקם חדורי אהבה לדבר האמיתי של השב"ד; הם מתמזגים עם השב"ד האמיתי. ||11||
הוא עצמו יוצר ומעניק גדלות מפוארת.
בהנאה מרצונו, הוא מעניק איחוד.
כשהוא נותן את חסדו, הוא בא לשכון בתודעה; כך הוא הפקודה שקבע אלוהי. ||12||
אותם יצורים צנועים שמשרתים את הגורו האמיתי הם אמיתיים.
המנמוקים הכוזבים והרצוניים אינם יודעים כיצד לשרת את הגורו.
הבורא עצמו יוצר את הבריאה ומשגיח עליה; הוא מצרף הכל לפי תענוג רצונו. ||13||
בכל עידן ועידן, האדון האמיתי הוא הנותן האחד והיחיד.
דרך הגורל המושלם, אדם מממש את דבר השב"ד של הגורו.
הטובלים בשב"ד אינם נפרדים שוב. בחסדו, הם שקועים באופן אינטואיטיבי באדון. ||14||
פועלים באגואיזם, הם מוכתמים בזוהמה של מאיה.
הם מתים ומתים שוב, רק כדי להיוולד מחדש באהבת הדואליות.
בלי לשרת את הגורו האמיתי, אף אחד לא מוצא שחרור. הו שכל, התכוונן לזה וראה. ||15||