אשרי המקום ההוא, ואשרי הבית ההוא, אשר שוכנים בו הקדושים.
מילא את רצונו של המשרת ננק, הו אדוני המאסטר, כדי שיוכל להשתחוות ביראת כבוד לחסידים שלך. ||2||9||40||
דנאאסרי, מהל החמישי:
הוא הציל אותי מהכוח הנורא של מאיה, בכך שהצמיד אותי לרגליו.
הוא נתן למחשבתי את המנטרה של הנעאם, שמו של האדון האחד, שלעולם לא יתאבד ולא יעזוב אותי. ||1||
הגורו האמיתי המושלם נתן את המתנה הזו.
הוא בירך אותי בקירטן של הלל של שם ה', הר, הר, ואני משוחרר. ||השהה||
אלהי עשה אותי לשלו, והציל את כבודו של חסידו.
ננאק תפס את רגלי אלוהיו ומצא שלווה, יומם ולילה. ||2||10||41||
דנאאסרי, מהל החמישי:
גונב רכוש של אחרים, פועל בתאוות בצע, שקר והשמצות - בדרכים אלו הוא מעביר את חייו.
הוא שם את תקוותיו בתעתועים שווא, מאמין שהם מתוקים; זו התמיכה שהוא מתקין במוחו. ||1||
הציניקן חסר האמונה מעביר את חייו ללא תועלת.
הוא כמו העכבר, מכרסם את ערימת הנייר, מה שהופך אותה לחסרת תועלת עבור האומלל המסכן. ||השהה||
רחם עלי, ה' אלוהים העליון, ושחרר אותי מהכבלים האלה.
עיוורים שוקעים, הו ננק; אלוהים מציל אותם, מאחד אותם עם הסאאד סנגאט, חברת הקודש. ||2||11||42||
דנאאסרי, מהל החמישי:
זוכר, זוכר את אלוהים, האדון המאסטר במדיטציה, הגוף, הנפש והלב שלי מתקררים ומורגעים.
האל העליון הוא היופי, ההנאה, השלום, העושר, הנשמה והמעמד החברתי שלי. ||1||
הלשון שלי שיכורה מהאדון, מקור הצוף.
אני מאוהב, מאוהב ברגלי הלוטוס של האדון, אוצר העושר. ||השהה||
אני שלו - הוא הציל אותי; זו דרכו המושלמת של אלוהים.
נותן השלום שילב את ננק עם עצמו; ה' שמר על כבודו. ||2||12||43||
דנאאסרי, מהל החמישי:
כל השדים והאויבים מושמדים על ידך, אדוני; תהילתך גלויה וזוהרת.
מי שפוגע בחסידים שלך, אתה הורס ברגע. ||1||
אני מביט אליך ללא הרף, אדוני.
הו אדון, משחית האגו, אנא, היה העוזר והחבר של עבדיך; קח את ידי, והציל אותי, הו ידידי! ||השהה||
אדוני ואדוני שמעו את תפילתי ונתן לי את הגנתו.
ננאק באקסטזה, וכאביו נעלמו; הוא מהרהר באלוהים, לעולם ועד. ||2||13||44||
דנאאסרי, מהל החמישי:
הוא הרחיב את כוחו לכל ארבעת הכיוונים, והניח את ידו על ראשי.
מביט בי בעין הרחמים שלו, הוא הפיג את מכאובי עבדו. ||1||
הגורו, אדון היקום, הציל את משרתו הצנוע של האל.
חיבק אותי בחיבוק שלו, האל הרחום והסולח מחק את כל חטאי. ||השהה||
כל מה שאבקש מאדוני ומאדוני, הוא נותן לי את זה.
כל מה שעבד האדון ננק מוציא בפיו, מתברר כנכון, כאן ומכאן. ||2||14||45||