אבל כשהשמן נשרף, הפתילה כבה, והאחוזה הופכת לשוממה. ||1||
הו אדם משוגע, אף אחד לא ישמור אותך, אפילו לרגע.
הרהר על שמו של אותו אדון. ||1||השהה||
אמור לי, אמא של מי זאת, אביו זה, ולאיזה איש יש אישה?
כשהקנקן של הגוף נשבר, אף אחד לא דואג לך בכלל. כולם אומרים: "קח אותו, קח אותו!" ||2||
יושב על הסף, אמו בוכה, ואחיו לוקחים את הארון.
כשהוא מוריד את שערה, אשתו זועקת בצער, ונשמת הברבור עוזבת לגמרי לבדה. ||3||
אומר קאביר, תקשיבו, הו קדושים, על האוקיינוס העולמי המפחיד.
האדם הזה סובל מעינויים ושליח המוות לא ישאיר אותו לבד, ריבונו של עולם. ||4||9|| Dho-Thukay
אל בורא אוניברסלי אחד. בחסדי הגורו האמיתי:
Aasaa Of Kabeer Jee, Chau-Padhay, Ek-Tukay:
ברהמה בזבז את חייו, וקרא ללא הרף את הוודות. ||1||
צרור את צרור האדון, הו אחיי הגורל.
חורצים אותה בהתמדה, כדי שהתמצית, החמאה, לא תלך לאיבוד. ||1||השהה||
הפוך את הגוף שלך לצנצנת החביתה, והשתמש במקל המוח שלך כדי לחבץ אותו.
אספו את החוליות של דבר השב"ד. ||2||
ההתלהמות של האדון היא להרהר בו בתוך תודעתך.
בחסד של גורו, צוף האמברוזיאלי זורם אלינו. ||3||
אומר קבר, אם האדון מלכנו ישליך את מבטו של החסד,
אחד נישא לצד השני, אוחז בשמו של האדון. ||4||1||10||
אסאא:
הפתילה התייבשה, והשמן נגמר.
התוף לא נשמע, והשחקן הלך לישון. ||1||
האש כבתה, ולא נוצר עשן.
האדון האחד חודר ומחלחל בכל מקום; אין שנייה אחרת. ||1||השהה||
המיתר נשבר, והגיטרה לא משמיעה צליל.
הוא הורס את העניינים שלו בטעות. ||2||
כשמגיעים להבין,
הוא שוכח את ההטפות, ההשתוללות וההשתוללות שלו, והוויכוחים. ||3||
אומר קאביר, מדינת הכבוד העליון אף פעם לא רחוקה
מאלה שכובשים את חמשת השדים של יצרי הגוף. ||4||2||11||
אסאא:
כמה שגיאות שהבן עושה,
אמו אינה מחזיקה אותם נגדו במוחה. ||1||
הו אלוהים, אני ילדך.
למה לא להשמיד את החטאים שלי? ||1||השהה||
אם הבן, בכעס, בורח,
אפילו אז, אמו לא מחזיקה את זה נגדו במוחה. ||2||
מוחי נפל לתוך מערבולת החרדה.
בלי הנאם, איך אני יכול לעבור לצד השני? ||3||
אנא, ברך את גופי בהבנה טהורה ומתמשכת, אדוני;
בשלום ובשלווה, קאביר מזמר את תהילות האדון. ||4||3||12||
אסאא:
העלייה לרגל שלי למכה היא על גדות נהר גומאטי;
המורה הרוחני בגלימותיו הצהובות שוכן שם. ||1||
וואו! וואו! בָּרָד! בָּרָד! כמה נפלא הוא שר.
שם ה' נעים לנפשי. ||1||השהה||