נוגעים באבן הפילוסוף, הם עצמם הופכים לאבן הפילוסוף; האדון היקר בעצמו מברך אותם ברחמיו. ||2||
חלקם לובשים גלימות דתיות, ומסתובבים בגאווה; הם מאבדים את חייהם בהימור. ||3||
חלקם עובדים את ה' במסירות נפש, לילה ויום; יומם ולילה, הם שומרים את שם ה' מעוגן בליבם. ||4||
אלה החדורים בו לילה ויום, משתכרים ממנו באופן ספונטני; הם כובשים באופן אינטואיטיבי את האגו שלהם. ||5||
ללא יראת אלוהים, פולחן מסור לעולם אינו מתבצע; באמצעות האהבה ופחד האל, הפולחן המסור מיופה. ||6||
השב"ד שורף את ההתקשרות הרגשית למאיה, ואז חושבים על מהות החוכמה הרוחנית. ||7||
הבורא עצמו נותן לנו השראה לפעול; הוא עצמו מברך אותנו באוצר שלו. ||8||
לא ניתן למצוא את גבולות סגולותיו; אני שר בשבחו והרהר בדברי השב"ד. ||9||
אני מזמר את שם האדון, ומשבח את אדוני היקר; האגואיזם נמחק מתוכי. ||10||
אוצר הנעאם מתקבל מהגורו; אוצרות האדון האמיתי בלתי נדלים. ||11||
הוא עצמו מרוצה מהחסידים שלו; בחסדו, הוא מחדיר את כוחו בתוכם. ||12||
הם תמיד מרגישים רעב לשם האמיתי; הם שרים ומתבוננים בשבד. ||13||
הנשמה, הגוף והכל שלו; כל כך קשה לדבר עליו ולהרהר בו. ||14||
אותם הישויות הצנועות המחוברות לשב"ד ניצלות; הם חוצים את אוקיינוס העולם המפחיד. ||15||
ללא האדון האמיתי, אף אחד לא יכול לעבור; כמה נדירים הם אלו שמתבוננים ומבינים זאת. ||16||
אנו משיגים רק את מה שנקבע מראש; קבלת שבת ה', אנו מייפים. ||17||
חדור השב"ד, הגוף הופך לזהוב, ואוהב רק את השם האמיתי. ||18||
לאחר מכן הגוף מתמלא עד גדותיו בצוף אמברוזיאלי, המתקבל על ידי התבוננות בשב"ד. ||19||
המחפשים את אלוהים, מוצאים אותו; אחרים מתפרצים ומתים מהאגואיזם של עצמם. ||20||
המתדיינים מבזבזים, בעוד המשרתים משרתים, באהבה וחיבה לגורו. ||21||
הוא לבדו הוא יוגי, המהרהר במהות החוכמה הרוחנית, ומנצח אגואיזם ותשוקה צמא. ||22||
הגורו האמיתי, הנותן הגדול, מתגלה לאלה שאתה נותן להם את חסדך, הוה. ||23||
אלה שאינם משרתים את הגורו האמיתי, ואשר קשורים למאיה, טובעים; הם מתים באגואיזם של עצמם. ||24||
כל עוד יש נשימה בתוכך, כל עוד אתה צריך לעבוד את ה'; אז תלכו לפגוש את ה'. ||25||
לילה ויום, היא נשארת ערה ומודעת, יום ולילה; היא הכלה היקרה של בעלה האהוב לורד. ||26||
אני מציע את הגוף והנפש שלי בהקרבה לגורו שלי; אני קורבן לו. ||27||
ההתקשרות למאיה תסתיים ותסתלק; רק בהתבוננות בשבד תיוושע. ||28||
הם ערים ומודעים, שהאדון עצמו מעיר; אז תחשוב על דבר השב"ד של הגורו. ||29||
הו ננק, מי שלא זוכר את הנעאם מת. החסידים חיים במדיטציה מהורהרת. ||30||4||13||
ראמקאלי, מהל השלישי:
בקבלת אוצר הנעאם, שם ה', מהגורו, אני נשאר מרוצה וממומש. ||1||
הו קדושים, הגורמוקים מגיעים למצב של שחרור.