כאשר הגורו האמיתי, הבוחן, מתבונן במבטו, האנוכיים כולם נחשפים.
כמו שחושבים, כך הוא מקבל, וכך גם ה' מפרסם אותו.
הו ננק, האדון והמאסטר מתפשט בשני קצותיו; הוא פועל ללא הרף, ומתבונן במחזה שלו. ||1||
מהל הרביעי:
בן התמותה הוא בעל נפש אחת - כל מה שהוא מקדיש לו, בכך שהוא מצליח.
חלקם מדברים הרבה, אבל הם אוכלים רק את מה שנמצא בבית שלהם.
ללא הגורו האמיתי, הבנה אינה מושגת, והאגואיזם אינו סולק מבפנים.
הסבל והרעב דבקים באנשים האגואיסטיים; הם מושיטים את ידיהם ומתחננים מדלת לדלת.
השקר וההונאה שלהם אינם יכולים להישאר סמויים; המראה הכוזב שלהם נופל בסופו של דבר.
מי שיש לו ייעוד כזה מראש בא לפגוש את אלוהים דרך הגורו האמיתי.
כשם שברזל הופך לזהב במגע של אבן החכמים, כך גם אנשים משתנים על ידי הצטרפות לסנגאט, הקהילה הקדושה.
הו אלוהים, אתה אדון המשרת ננק; כפי שנוח לך, אתה מוביל אותו. ||2||
פאורי:
מי שעובד את ה' בכל לבו - ה' עצמו מאחד אותו עם עצמו.
הוא נכנס לשותפות בסגולה ובזכות, ושורף את כל חסרונותיו באש השב"ד.
חסרונות נרכשים בזול, כמו קש; הוא לבדו אוסף זכויות, אשר כל כך מבורך על ידי האדון האמיתי.
אני קורבן לגורו שלי, שמחק את החסרונות שלי, וחשף את יתרונותיי הטובים.
הגורמוך מזמר את גדולתו המפוארת של האל הגדול. ||7||
סאלוק, מהל הרביעי:
גדולה היא הגדולה בתוך הגורו האמיתי, אשר הוגה לילה ויום על שם ה', הר, הר.
החזרה על שם ה', הר, הר, היא טהרתו ואיפוקו העצמי; בשם ה', הוא מרוצה.
שם האדון הוא כוחו, ושם האדון הוא חצר המלוכה שלו; שם האדון מגן עליו.
מי שמרכז את תודעתו וסוגד לגורו, משיג את הפירות של משאלות דעתו.
אבל מי שמשמיץ את הגורו האמיתי המושלם, ייהרג וייהרס על ידי הבורא.
הזדמנות זו לא תבוא לידיו שוב; הוא חייב לאכול את מה שהוא עצמו שתל.
הוא יילקח לגיהנום הנורא ביותר, כשפניו מושחרות כמו גנב, וחבל על צווארו.
אבל אם הוא ייקח שוב למקדש הגורו האמיתי, ויהרהר בשם ה', הר, הר, אז הוא יינצל.
ננק מדבר ומכריז את סיפור האדון; כרצונו של הבורא, כך הוא מדבר. ||1||
מהל הרביעי:
מי שלא מציית להוקאם, הפקודה של הגורו המושלם - אותו מנמוק בעל רצון עצמי נשדד על ידי בורותו ומורעל על ידי מאיה.
בתוכו שקר, והוא רואה את כל השאר כשקריים; האל קשר את הסכסוכים חסרי התועלת הללו על צווארו.
הוא מקשקש עוד ועוד, אבל המילים שהוא מדבר לא משמחות אף אחד.
הוא נודד מבית לבית כמו אישה נטושה; מי שמתחבר עמו מוכתם גם בסימן הרע.
מי שהופך לגורמוך נמנע ממנו; הם עוזבים את החברה שלו ויושבים ליד הגורו.