ללא שם ה' כולם מסתובבים ברחבי העולם ומפסידים.
המנמוכים בעלי הרצון העצמי עושים את מעשיהם בחושך השחור של האגואיזם.
הגורמוקים שותים את הצוף האמברוזיאלי, הו ננק, מהרהרים בדברי השב"ד. ||1||
Mehl שלישי:
הוא מתעורר בשלווה, והוא ישן בשלווה.
הגורמוך משבח את ה' לילה ויום.
המנמוך בעל הרצון העצמי נותר שולל בספקותיו.
הוא מתמלא בחרדה, והוא אפילו לא יכול לישון.
החכמים הרוחניים מתעוררים וישנים בשלום.
ננק הוא קורבן לאלה החדורים בנעאם, שם ה'. ||2||
פאורי:
הם לבדם מודטים על שם האדון, החדורים באדון.
הם מהרהרים באדון האחד; האדון האחד והיחיד הוא אמיתי.
האדון האחד מתפשט בכל מקום; האדון האחד ברא את היקום.
אלה המהרהרים בשם ה', גירשו את פחדיהם.
האדון עצמו מברך אותם בהוראה של גורו; הגורמוך הוגה באלוהים. ||9||
סאלוק, מהל השלישי:
חוכמה רוחנית, שתביא בינה, אינה נכנסת למוחו.
בלי לראות, איך הוא יכול להלל את ה'? העיוורים פועלים בעיוורון.
הו ננק, כשמממשים את דבר השב"ד, אז הנע"ם בא להתקיים בנפש. ||1||
Mehl שלישי:
יש אחד בני; יש גורו אחד; יש שב"ד אחד להרהר בו.
נכון הסחורה, ונכון החנות; המחסנים גדושים בתכשיטים.
בחסד של גורו, הם מתקבלים, אם הנותן הגדול נותן אותם.
עוסקים בסחורה האמיתית הזו, מרוויחים את הרווח של נעמה שאין דומה לה.
בעיצומו של הרעל, מתגלה הצוף האמברוזיאלי; ברחמיו, שותים אותו.
הו ננק, הלל את האדון האמיתי; אשרי הבורא, המיישט. ||2||
פאורי:
אלה שחדורים בשקר, אינם אוהבים את האמת.
אם מישהו דובר אמת, השקר נשרף.
השקר מסתפקים בשקר, כמו העורבים שאוכלים זבל.
כאשר ה' נותן את חסדו, אז מהרהרים בנאם, שם ה'.
בתור גורמוק, עבדו את שם האדון בהערצה; הונאה וחטא ייעלמו. ||10||
סאלוק, מהל השלישי:
הו שייח, אתה משוטט בארבעת הכיוונים, נושב בארבע הרוחות; להחזיר את דעתך לביתו של האדון האחד.
התנער מהטיעונים הקטנוניים שלך, ותממש את דבר השב"ד של הגורו.
השתחו בכבוד צנוע לפני הגורו האמיתי; הוא היודע שיודע הכל.
שרוף את התקוות והרצונות שלך, וחי כמו אורח בעולם הזה.
אם תלך בהרמוניה עם רצון הגורו האמיתי, אז תזכה לכבוד בחצר ה'.
הו ננק, אלו שאינם מתבוננים בנעאם, שם ה' - ארורים בגדיהם, וארור מזונם. ||1||
Mehl שלישי:
אין קץ לשבחי האדון; אי אפשר לתאר את ערכו.
הו ננק, הגורמוקים מזמרים את תהילתו המפוארת של האדון; הם שקועים במעלותיו המפוארות. ||2||
פאורי:
ה' עיטר את מעיל הגוף; הוא רקם אותו בפולחן מסור.
ה' ארג בו את המשי שלו, בכל כך הרבה דרכים ואופנות.
כמה נדיר הוא אותו איש הבנה, שמבין ומתלבט בתוכו.
הוא לבדו מבין את ההתלבטויות הללו, שהאדון עצמו מעורר השראה להבין.
המשרת המסכן ננק מדבר: הגורמוקים מכירים את ה', ה' אמת. ||11||