אלוהים שלי הוא עצמאי ועצמאי; אין לו אפילו שמץ של חמדנות.
הו ננק, רוץ אל מקדשיו; מעניק את סליחתו, הוא ממזג אותנו לתוך עצמו. ||4||5||
מארו, מהל הרביעי, בית שני:
אל בורא אוניברסלי אחד. בחסדי הגורו האמיתי:
סוק-דווה וג'אנק הרהרו ב-Nam; בעקבות תורתו של הגורו, הם חיפשו את מקדש האל, הר, הר.
אלוהים פגש את סודאמה והסיר את העוני שלו; דרך פולחן מסור ואוהב, הוא חצה.
אלוהים הוא אוהבם של חסידיו; שם האדון מתמלא; אלוהים מרעיף את רחמיו על הגורמוקים. ||1||
הו דעתי, מזמרת את ה'נעם', את שם ה', תיוושע.
דראו, פרחלאד ובידאר בנה של השפחה, הפכו לגורמוך, ובאמצעות הנאם, עברו על פניו. ||1||השהה||
בעידן האפל הזה של קאלי יוגה, הנאם הוא העושר העליון; זה מציל את החסידים הצנועים.
כוסו כל הפגמים של נעם דייב, ג'אי דייב, קבר, טרילוכן ורבי דאס עובד העור.
מי שהופכים לגורמוך, ונשארים מחוברים לנעמה, ניצלים; כל חטאיהם נשטפים. ||2||
מי שקורא את הנעאם, כל חטאיו וטעויותיו נלקחים.
עג'עמאל, שקיים יחסי מין עם זונות, ניצל על ידי קריאת שם ה'.
מזמרת את הנאם, אוגר סין השיגה ישועה; קשריו נשברו, והוא שוחרר. ||3||
אלוהים עצמו מרחם על עבדיו הצנועים, והופך אותם לשלו.
אדוני היקום מציל את כבוד עבדיו; המחפשים את מקדשיו ניצלים.
יהוה הרעיף על המשרת ננק רחמיו; הוא חקק את שם ה' בתוך לבו. ||4||1||
מארו, מהל הרביעי:
הסידהות בסמאדהי מודטים עליו; הם מתמקדים בו באהבה. המחפשים והחכמים השקטים מהרהרים בו גם כן.
הפרושים, היצורים האמיתיים והמרוצים מודטים עליו; אינדרה והאלים האחרים מזמרים את שמו בפיהם.
המחפשים את קדשו הרהרו בו; הם הופכים לגורמוקים ושוחים מעבר. ||1||
הו מוחי, מזמר את הנעאם, שם ה', וחוצה.
דנה האיכר, ובלמיק שודד הכבישים, הפכו לגורמוך, וחצו. ||1||השהה||
מלאכים, גברים, מבשרים שמימיים וזמרים שמימיים עושים בו מדיטציה; אפילו הרישי הצנועים שרים את ה'.
שיווה, ברהמה והאלה לחשמי, מודטים ושרים בפיהם את שם האל, הר, הר.
אלה שמוחם ספוג בשם ה', הר, הר, כגורמוך, חוצים. ||2||
מיליונים ומיליונים, שלוש מאות ושלושים מיליון אלים מהרהרים בו; אין קץ לאלה המהרהרים באלוהים.
הוודות, הפוראנות והסימריטאים מודטים על האדון; גם הפנדיטים, חוקרי הדת, שרים את הלל.
אלה שמוחם מלא בנעאם, מקור הצוף - כגורמוך, הם חוצים. ||3||
אלה ששרים את הנאם בגלים אינסופיים - אני אפילו לא יכול לספור את מספרם.
אדון היקום נותן את רחמיו, ומי שמוצא חן בעיניו של אדוני האל, מוצא את מקומם.
הגורו, שנותן את חסדו, משתיל את שם האל בפנים; המשרת ננק מזמר את הנאם, שם ה'. ||4||2||