האדון הראשוני נמצא בכל מקום, ללא רבב ויודע כל.
הוא עושה צדק, ונקלט בחוכמתו הרוחנית של הגורו.
הוא תופס את התשוקה והכעס המיניים בצווארם, והורג אותם; הוא מבטל את האגואיזם ואת החמדנות. ||6||
במקום האמיתי, האדון חסר הצורה שוכן.
מי שמבין את עצמיותו, מהרהר בדבר השב"ד.
הוא בא להתגורר עמוק בתוך האחוזה האמיתית של נוכחותו, ויבואו ויציאותיו מסתיימים. ||7||
מוחו אינו מתנדנד, והוא אינו נפגע מרוחות התשוקה.
יוגי כזה מרטיט את זרם הצליל הבלתי נפגע של השב"ד.
אלוהים בעצמו מנגן את המוזיקה הטהורה של פאנץ' שב"ד, חמשת הצלילים הראשוניים שיש לשמוע. ||8||
ביראת אלוהים, בניתוק, מתמזגים באופן אינטואיטיבי לתוך האדון.
מוותר על אגואיזם, הוא חדור בזרם הצליל הבלתי מוכה.
עם משחת ההארה, ידוע האדון ללא רבב; הלורד המלך ללא רבב חודר בכל מקום. ||9||
אלוהים הוא נצחי ובלתי מתכלה; הוא המשמיד של כאב ופחד.
הוא מרפא את המחלה וחותך את חבל המוות.
הו נַנַאק, יְהוָה אֱלֹהִים מְשַׁחֵד הַיַּרְאָה; בפגישה עם הגורו, יהוה אלוהים נמצא. ||10||
מי שמכיר את האדון ללא רבב לועס את המוות.
מי שמבין קארמה, מממש את דבר השב"ד.
הוא עצמו יודע, והוא עצמו מבין. כל העולם הזה הוא כולו משחק שלו. ||11||
הוא עצמו הוא הבנקאי, והוא עצמו הסוחר.
השמאי עצמו מעריך.
הוא עצמו בודק את אבן הבוחן שלו, והוא עצמו מעריך את הערך. ||12||
אלוהים עצמו, האדון הרחום, נותן את חסדו.
הגנן חודר ומחלחל לכל לב ולב.
האל הטהור, הראשוני והמנותק שוכן בתוך הכל. הגורו, האדון בהתגלמותו, מוביל אותנו לפגוש את האדון האל. ||13||
אלוהים הוא חכם ויודע כל; הוא מנקה גברים מגאוותם.
כשהוא מבטל את הדואליות, האדון האחד מגלה את עצמו.
ישות כזו נשארת בלתי קשורה בתוך תקווה, שרה את הלל של האדון ללא רבב, שאין לו מוצא. ||14||
מיגור האגואיזם, משיג את שלום השב"ד.
הוא לבדו חכם מבחינה רוחנית, המהרהר בעצמו.
הו ננק, שר את תהילת האדון, הרווח האמיתי מתקבל; ב-Sat Sangat, הקהילה האמיתית, מתקבל פרי האמת. ||15||2||19||
מארו, מהל הראשון:
דברו את האמת, והישארו בבית האמת.
הישאר מת בעודך בחיים, וחוצה את האוקיינוס העולמי המפחיד.
הגורו הוא הסירה, הספינה, הרפסודה; הרהור באלוהים בנפשך, תינשא אל הצד השני. ||1||
ביטול אגואיזם, רכושנות ותאוות בצע,
אחד משתחרר מתשעת השערים, ומקבל מקום בשער העשירי.
רם וגבוה, הרחוק ביותר מבין הרחוקים והאינסופיים, הוא ברא את עצמו. ||2||
מקבלים את תורתו של הגורו, ומכוונים באהבה לאלוהים, עוברים מעבר.
שרים את הלל של האדון המוחלט, מדוע מישהו צריך לפחד מהמוות?
לאן שלא אסתכל, אני רואה רק אותך; אני לא שר על אף אחד אחר בכלל. ||3||
אמת הוא שם ה', ואמיתי קדשו.
נכון הוא דבר השב"ד של הגורו, כשאוחזים בו, מעבירים אותו.
אם מדברים את הבלתי נאמר, רואים את האדון האינסופי, ואז, הוא לא צריך להיכנס שוב לרחם של גלגול נשמות. ||4||
ללא האמת, אף אחד לא מוצא כנות או שביעות רצון.
בלי הגורו, אף אחד לא משוחרר; בא והולך בגלגול נשמות ממשיכים.
מזמרים את מנטרה מול, ואת שם האל, מקור הצוף, אומר ננק, מצאתי את האדון המושלם. ||5||