האם יש איזה קדוש כזה, שייפגש איתי, יסיר את החרדה שלי ויוביל אותי לחזק את האהבה לאדוני ולמאסטר שלי. ||2||
קראתי את כל הוודות, ובכל זאת תחושת הנפרדות במוחי עדיין לא הוסרה; חמשת הגנבים של ביתי אינם מושתקים, אפילו לרגע.
האם יש חסיד כלשהו, שאינו קשור למאיה, אשר עשוי להשקות את מוחי בנעאם האמברוזיאלי, שמו של האדון האחד? ||3||
למרות מקומות העלייה לרגל הרבים שאנשים יכולים לרחוץ בהם, מוחם עדיין מוכתם באגו העיקש שלהם; האדון המאסטר אינו מרוצה מכך כלל.
מתי אמצא את הסעד סנגאט, חברת הקודש? שם, אהיה תמיד באקסטזה של האדון, הר, הר, ומוחי יקח את אמבט הטיהור שלו במשחה המרפאה של חוכמה רוחנית. ||4||
עקבתי אחר ארבעת שלבי החיים, אך מוחי אינו מרוצה; אני שוטף את הגוף שלי, אבל הוא חסר הבנה לחלוטין.
אילו רק יכולתי לפגוש איזה חסיד של האדון העליון אלוהים, חדור אהבת האדון, שיוכל למגר את חוש הרע המזוהם ממוחי. ||5||
מי שקשור לטקסים דתיים, אינו אוהב את ה', אפילו לא לרגע; הוא מתמלא בגאווה, ואין לו שום חשיבות.
מי שנפגש עם האישיות המתגמלת של הגורו, שר ללא הרף את הקירטן של הלל. בחסדי גורו, נדיר שכזה רואה את האדון בעיניו. ||6||
מי שפועל מתוך עקשנות אינו נחשב כלל; כמו עגור, הוא מעמיד פנים שהוא עושה מדיטציה, אבל הוא עדיין תקוע במאיה.
האם יש נותן שלום כזה, שיכול לדקלם לי את דרשת ה'? לפגוש אותו, אהיה משוחרר. ||7||
כאשר יהוה, מלכי, יהיה מרוצה ממני לחלוטין, הוא ישבור את כבלי מאיה עבורי; המוח שלי חדור במילה של השב"ד של הגורו.
אני באקסטזה, לנצח נצחים, פוגש את האדון חסר הפחד, אדון היקום. נופל לרגלי האדון, ננק מצא שלווה. ||8||
יאטרה שלי, עליית חיי לרגל, הפכה פורייה, פורייה, פורייה.
באותי והלכותי הסתיימו מאז שפגשתי את הקדוש הקדוש. ||1||השהיה שנייה||1||3||
Dhanaasaree, First Mehl, Chant:
אל בורא אוניברסלי אחד. בחסדי הגורו האמיתי:
למה לי לרחוץ במקדשי עלייה לרגל? הנאם, שם ה', הוא המקדש הקדוש של העלייה לרגל.
מקדש העלייה לרגל שלי הוא חוכמה רוחנית בפנים, והתבוננות על דבר השב"ד.
החוכמה הרוחנית שנתן הגורו היא המקדש הקדוש האמיתי של העלייה לרגל, שבו מתקיימים תמיד עשרת החגים.
אני מתחנן כל הזמן בשם ה'; תן לי אותו, הו אלוהים, מקיים העולם.
העולם חולה, והנאם היא התרופה לרפאו; בלי האדון האמיתי, זוהמה נדבקת אליו.
דבר הגורו הוא ללא רבב וטהור; הוא מקרין אור קבוע. כל הזמן לרחוץ במקדש עלייה לרגל אמיתי. ||1||
הזוהמה לא נדבקת לאמיתים; איזה זוהמה הם צריכים לשטוף?
אם אדם חוט לעצמו זר מידות, על מה יש לבכות?
מי שכובש את עצמיותו באמצעות התבוננות ניצל, ומציל גם אחרים; הוא לא בא להיוולד מחדש.
המודט העליון הוא עצמו אבן החכמים, ההופכת עופרת לזהב. האדם האמיתי מוצא חן בעיני האדון האמיתי.
הוא באקסטזה, שמח באמת, לילה ויום; צערו וחטאיו נלקחים.
הוא מוצא את השם האמיתי, ומתבונן בגורו; עם השם האמיתי במוחו, שום זוהמה לא נדבקת אליו. ||2||
הו ידידי, ההתאחדות עם הקודש היא אמבט הניקוי המושלם.