הם זועקים, "שלי, שלי!", הם מתו, אבל בלי השם, הם מוצאים רק כאב.
אז איפה המבצרים, האחוזות, הארמונות והחצרות שלהם? הם כמו סיפור קצר.
הו ננק, בלי השם האמיתי, השקר פשוט בא והולך.
הוא עצמו חכם וכל כך יפה מאוד; הוא עצמו חכם ויודע כל. ||42||
מי שבא, חייב ללכת בסוף; הם באים והולכים, מתחרטים וחוזרים בתשובה.
הם יעברו דרך 8.4 מיליון מינים; מספר זה אינו יורד או עולה.
הם לבדם נושעים, שאוהבים את ה'.
הסתבכויותיהם הארציות הסתיימו, ומאיה נכבשת.
מי שנראה, יסתלק; את מי אני צריך לחבר שלי?
אני מקדישה את נשמתי, ושמה את הגוף והנפש שלי בקורבן לפניו.
אתה יציב לנצח, הו בורא, אדון ומורה; אני נשען על תמיכתך.
נכבשה בזכות, האגואיזם נהרג; חדור דבר השב"ד, המוח דוחה את העולם. ||43||
לא יישארו המלכים ולא האצילים; לא יישארו העשירים והעניים.
כשמגיע תורו, אף אחד לא יכול להישאר כאן.
הדרך קשה ובוגדנית; הבריכות וההרים בלתי עבירים.
הגוף שלי מלא בפגמים; אני מת מצער. בלי סגולה, איך אוכל להיכנס לביתי?
בעלי מידות טובות, ופוגשים את ה'; איך אוכל לפגוש אותם באהבה?
אם רק יכולתי להיות כמוהם, מזמר ומהרהר בתוך לבי על האדון.
הוא שופע פגמים וחסרונות, אבל הסגולה שוכנת גם בתוכו.
ללא הגורו האמיתי, הוא אינו רואה את מעלותיו של אלוהים; הוא אינו מזמר את המעלות המפוארות של אלוהים. ||44||
חיילי אלוהים דואגים לבתיהם; שכרם נקבע מראש, לפני שהם באים לעולם.
הם משרתים את האדון והאדון העליון שלהם, ומשיגים את הרווח.
הם מוותרים על חמדנות, קמצנות ורוע, ושוכחים אותם ממוחם.
במצודת הגוף, הם מכריזים על ניצחונו של מלכם העליון; הם לעולם לא מנוצחים.
מי שקורא לעצמו עבד של אדונו ואדונו, ובכל זאת מדבר אליו בהתרסה,
יעצור את שכרו ולא ישב על כס המלכות.
גדלות מפוארת רובצת בידי אהובי; הוא נותן, לפי עונג רצונו.
הוא עצמו עושה הכל; למי עוד עלינו לפנות? אף אחד אחר לא עושה כלום. ||45||
אני לא יכול להעלות על הדעת אף אחד אחר, שיוכל לשבת על הכריות המלכותיות.
האיש העליון של בני האדם מחסל את הגיהנום; הוא אמת, ואמיתי שמו.
הסתובבתי בחיפוש אחריו ביערות ובכרי הדשא; אני מהרהר בו בתוך מוחי.
האוצרות של אינספור פנינים, תכשיטים ואזמרגדים נמצאים בידיו של הגורו האמיתי.
בפגישה עם אלוהים, אני מרומם ומרומם; אני אוהב את האדון האחד בדעתו.
הו ננאק, מי שנפגש באהבה עם אהובתו, מרוויח רווח בעולם הבא.
מי שברא ויצר את הבריאה, עשה גם את הצורה שלך.
כגורמוך, הרהר על האדון האינסופי, שאין לו סוף או מגבלה. ||46||
ררחה: האדון היקר יפה;
אין מלך אחר, מלבדו.
ררחא: שמע הלחש, וה' יבוא לשכון בנפשך.
בחסד של גורו, מוצאים את האדון; אל תלך שולל בספק.
הוא לבדו הוא הבנקאי האמיתי, שיש לו את הון העושר של האדון.
הגורמוך מושלם - מחאו לו כפיים!
דרך המילה היפה של בני הגורו, ה' מתקבל; תחשוב על דבר השב"ד של הגורו.