מארו, מהל השלישי:
האדון חסר הצורה ברא את יקום הצורה.
על ידי הוקאם של פקודתו, הוא יצר התקשרות למאיה.
הבורא עצמו מעלה את כל המחזות; שמע את האדון האמיתי, חקוק אותו בתודעתך. ||1||
מאיה, האם, ילדה את שלוש הגונאות, שלוש התכונות,
והכריז על ארבע הוודות לברהמה.
ביצירת השנים, החודשים, הימים והתאריכים, הוא החדיר אינטליגנציה לעולם. ||2||
שירות לגורו הוא הפעולה המצוינת ביותר.
עגן את שם ה' בליבך.
דבר הבני של הגורו שורר בכל העולם; דרך הבני הזה מתקבל שם ה'. ||3||
הוא קורא את הוודות, אבל הוא מתחיל ויכוחים לילה ויום.
הוא אינו זוכר את הנעאם, שם ה'; הוא כבול ומסותם על ידי שליח המוות.
באהבת הדואליות, הוא סובל מכאב לנצח; הוא שולל על ידי ספק, ומבולבל על ידי שלושת gunas. ||4||
הגורמוך מאוהב באדון האחד בלבד;
הוא טובע במוחו את התשוקה התלת-שלבית.
באמצעות דבר השב"ד האמיתי הוא משוחרר לנצח; הוא מוותר על התקשרות רגשית למאיה. ||5||
אלה שכל כך הוגדרו מראש להיות חדורים, חדורים באהבה ליהוה.
בחסד של גורו, הם שיכורים אינטואיטיבית.
משרתים את הגורו האמיתי לנצח, הם מוצאים את אלוהים; הוא עצמו מאחד אותם עם עצמו. ||6||
בהתקשרות למאיה ובספק, ה' לא נמצא.
מחוברים לאהבת הדואליות, אדם סובל מכאב.
צבע הארגמן נמשך ימים ספורים בלבד; מוקדם מדי, זה מתפוגג. ||7||
אז צבע את המוח הזה בפחד ובאהבת אלוהים.
צבוע בצבע זה, אחד מתמזג באדון האמיתי.
בגורל מושלם, חלקם עשויים להשיג צבע זה. באמצעות תורתו של הגורו, צבע זה מוחל. ||8||
המנמוקים בעלי הרצון העצמי מתגאים בעצמם.
בחצר ה' לעולם לא מכבדים אותם.
קשורים לדואליות, הם מבזבזים את חייהם; ללא הבנה, הם סובלים מכאב. ||9||
אלוהים שלי הסתיר את עצמו עמוק בתוך העצמי.
בחסד של גורו, אחד מאוחד באיחוד האדון.
אלוהים הוא אמת, ואמיתי הוא מלאכתו, שדרכו מתקבלת הנעאם היקר. ||10||
אף אחד לא מצא את הערך של הגוף הזה.
אדוני ואדוני עבדו את עבודת ידו.
מי שהופך לגורמוך מטהר את גופו, ואז ה' מאחד אותו עם עצמו. ||11||
בתוך הגוף, אחד מפסיד, ובתוך הגוף, אחד מנצח.
הגורמוך מחפש את האדון המקיים את עצמו.
הגורמוך סוחר, ומוצא שלום לנצח; הוא מתמזג באופן אינטואיטיבי באדון השמימי. ||12||
אמת היא אחוזת האדון, ואמיתית האוצר שלו.
הנותן הגדול בעצמו נותן.
הגורמוך משבח את נותן השלום; דעתו מאוחדת עם ה', והוא למד לדעת את ערכו. ||13||
בתוך הגוף נמצא האובייקט; לא ניתן להעריך את ערכו.
הוא עצמו מעניק גדלות מפוארת לגורמוך.
הוא לבדו מכיר את החפץ הזה, לו שייכת החנות הזו; הגורמוך התברך בכך, ואינו בא להצטער. ||14||
האדון היקר חודר ומחלחל לכל.
בחסד של גורו, הוא נמצא.
הוא עצמו מתאחד באיחוד שלו; דרך דבר השב"ד מתמזגים איתו באופן אינטואיטיבי. ||15||