יום ולילה, אני מזמר את שמך. ||1||
אני חסר ערך; אין לי סגולה בכלל.
אלוהים הוא הבורא, הסיבה לכל הסיבות. ||1||השהה||
אני טיפש, טיפש, בור וחסר מחשבה;
שמך הוא התקווה היחידה של מוחי. ||2||
לא תרגלתי שירים, מדיטציה עמוקה, משמעת עצמית או פעולות טובות;
אבל בתוך תודעתי, סגדתי לשמו של אלוהים. ||3||
אני לא יודע כלום, והאינטלקט שלי לא מספיק.
מתפלל ננק, הו אלוהים, אתה התמיכה היחידה שלי. ||4||18||69||
אסאא, מהל החמישי:
שתי המילים האלה, הר, הר, מרכיבות את המעלה שלי.
בהתמדה מזמר ומדקלם מחרוזת תפילה זו, אלוהים הפך להיות רחום אלי, משרתו הצנוע. ||1||
אני מציע את תפילתי לגורו האמיתי.
הרע עליי רחמיך ושמרני במקדשך; בבקשה, תן לי את המעלה, מחרוזת התפילה של הר, הר. ||1||השהה||
מי שמעגן את מחרוזת התפילה הזו של שם האדון בליבו,
משתחרר מכאבי הלידה והמוות. ||2||
הישות הצנועה הרואה את ה' בתוך לבו, וקוראת בפיו את שם ה', הר, הר,
לעולם לא מתלבט, כאן או מכאן. ||3||
אומר ננק, אחד החדור בשם,
הולך לעולם הבא עם מעלה של שם ה'. ||4||19||70||
אסאא, מהל החמישי:
כל הדברים שייכים לו - תן לעצמך להיות שייך גם לו.
שום כתם לא נצמד לישות כל כך צנועה. ||1||
עבד ה' משוחרר לנצח.
כל מה שהוא עושה, נעים לעבדו; אורח החיים של עבדו טהור ללא רבב. ||1||השהה||
מי שמוותר על הכל, ונכנס למקדש ה'
- איך מאיה יכולה להיצמד אליו? ||2||
עם אוצר הנעם, שם ה', בנפשו,
הוא לא סובל מחרדה, אפילו בחלומות. ||3||
אומר Nanak, מצאתי את הגורו המושלם.
הספקות וההחזקות שלי נמחקו לחלוטין. ||4||20||71||
אסאא, מהל החמישי:
כשאלוהים שלי מרוצה ממני לגמרי,
אז תגיד לי איך סבל או ספק יכולים להתקרב אליי? ||1||
להקשיב ללא הרף לתהילתך, אני חי.
אני חסר ערך - הושיע אותי ה'! ||1||השהה||
הסבל שלי הסתיים, והחרדה שלי נשכחת.
השגתי את הפרס שלי, מזמר את המנטרה של הגורו האמיתי. ||2||
הוא אמת, ונכון כבודו.
לזכור, לזכור אותו במדיטציה, לשמור אותו צמוד ללב שלך. ||3||
אומר ננק, איזו פעולה נותרה לעשות,
על ידי מי שמוחו מלא בשם ה'? ||4||21||72||
אסאא, מהל החמישי:
תשוקה מינית, כעס ואגואיזם מובילים לחורבן.
הרהורים על ה', עבדי ה' הצנועים נגאלים. ||1||
בני התמותה ישנים, שיכורים מהיין של מאיה.
החסידים נשארים ערים, חדורים במדיטציה של האל. ||1||השהה||
בהיקשרות רגשית ובספק, בני התמותה משוטטים באינספור גלגולים.
החסידים נשארים תמיד יציבים, מדיטציה על רגלי הלוטוס של האדון. ||2||
כבולים למשק בית ולרכוש, בני התמותה אובדים בבור העמוק והחשוך.
הקדושים משוחררים, יודעים שהאדון קרוב בהישג יד. ||3||
אומר ננק, אחד שלקח למקדש אלוהים,
משיג שלום בעולם הזה, וישועה בעולם הבא. ||4||22||73||