טיפש ששכחת את ה' מדעתך!
אתה אוכל את המלח שלו, ואז אתה לא נאמן לו; לנגד עיניך תקרע. ||1||השהה||
המחלה חשוכת המרפא התעוררה בגופך; אי אפשר להסיר אותו או להתגבר עליו.
שוכחים את אלוהים, אדם סובל ייסורים גמורים; זו מהות המציאות שננק הבין. ||2||8||
מארו, מהל החמישי:
חקרתי את רגלי הלוטוס של אלוהים בתודעתי.
אני שר את תהילות האדון, ללא הרף, ללא הרף.
אין אחר מלבדו בכלל.
הוא לבדו קיים, בהתחלה, באמצע ובסוף. ||1||
הוא עצמו הוא המקלט של הקדושים. ||1||השהה||
היקום כולו נמצא בשליטתו.
הוא עצמו, האדון חסר הצורה, הוא עצמו בעצמו.
ננאק נאחז חזק באדון האמיתי הזה.
הוא מצא שלווה, ולעולם לא יסבול שוב כאב. ||2||9||
מארו, מהל החמישי, בית שלישי:
אל בורא אוניברסלי אחד. בחסדי הגורו האמיתי:
הוא נותן שלום לנשימת חיים, נותן חיים לנשמה; איך אתה יכול לשכוח אותו, אדם בור?
אתה טועם מהיין החלש והתפל, והשתגעת. בזבזת ללא תועלת את חיי האדם היקרים האלה. ||1||
הו בן אדם, כזו היא הטיפשות שאתה נוהג.
בוויתור על האדון, תמיכת הארץ, אתה נודד, הוזה בספק; אתה שקוע בהיקשרות רגשית, מתרועע עם מאיה, השפחה. ||1||השהה||
נוטשים את האדון, את תמיכת האדמה, אתם משרתים אותה ממוצא נמוך, ומעבירים את חייכם תוך התנהגות אגואיסטית.
אתה עושה מעשים חסרי תועלת, בור אתה; זו הסיבה שאתה נקרא מנמוק עיוור, בעל רצון עצמי. ||2||
מה שנכון, אתה מאמין שהוא לא נכון; מה שחלף, אתה מאמין שהוא קבוע.
אתה תופס כמו שלך, מה ששייך לאחרים; באשליות כאלה אתה שולל. ||3||
הח'שאטריות, הברהמינים, הסודראס והואישיאים חוצים כולם דרך שמו של האדון האחד.
גורו ננק מדבר על ההוראה; מי שמקשיב להם נישא. ||4||1||10||
מארו, מהל החמישי:
אתה יכול לפעול בסודיות, אבל אלוהים עדיין איתך; אתה יכול רק לרמות אנשים אחרים.
שוכחים את אדונכם היקר, אתם נהנים מהנאות מושחתות, ולכן תצטרכו לאמץ עמודים לוהטים. ||1||
הו בן אדם, למה אתה יוצא לבית של אחרים?
חמור מטונף, חסר לב, תאוותן! לא שמעת על השופט הצדיק מדהרמה? ||1||השהה||
אבן השחיתות קשורה על צווארך, ועומס לשון הרע על ראשך.
אתה חייב לחצות את האוקיינוס הפתוח העצום, אבל אתה לא יכול לעבור לצד השני. ||2||
אתה שקוע בתשוקה מינית, כעס, חמדנות והיקשרות רגשית; הפנית את עיניך מהאמת.
אתה אפילו לא יכול להרים את הראש מעל מי הים העצום והבלתי עביר של מאיה. ||3||
השמש משתחררת, והירח משוחרר; הישות שהתממשה על ידי אלוהים היא טהורה וללא נגיעה.
הטבע הפנימי שלו הוא כמו זה של אש, ללא נגיעה ולנצח ללא רבב. ||4||
כאשר קארמה טובה מתעוררת, חומת הספק נקרעת. הוא מקבל באהבה את צוואתו של הגורו.