ננק מתפלל את התפילה הזו לאלוהים: "בבקשה, בוא והתאחד אותי עם עצמך."
חודש ויסאך יפה ונעים, כאשר הקדוש גורם לי לפגוש את האדון. ||3||
בחודש ג'יט, הכלה כמהה להיפגש עם ה'. כולם משתחוים בענווה לפניו.
מי שאחז בשולי גלימת ה', החבר האמיתי - אף אחד לא יכול לשמור אותו בעבדות.
שמו של אלוהים הוא התכשיט, הפנינה. אי אפשר לגנוב או לקחת אותו.
באלוהים כולם תענוגים המשמחים את הנפש.
כפי שה' רוצה, כך הוא פועל, וכך פועלים בריותיו.
הם לבדם נקראים מבורך, שאלוהים עשה לו.
אם אנשים יכלו לפגוש את האדון על ידי מאמציהם, מדוע הם היו זועקים מכאב הפרידה?
לפגוש אותו בסאאד סנגאט, חברת הקודש, הו ננאק, נהנית מאושר שמימי.
בחודש ג'ייט פוגש אותה הבעל השובב לורד, שעל מצחו נרשם גורל כה טוב. ||4||
חודש אסאארה נראה לוהט, לאלו שאינם קרובים לאדון בעלם.
הם נטשו את אלוהים הישות הראשונית, חיי העולם, והם הסתמכו על בני תמותה בלבד.
באהבת הדואליות, נהרסת כלת הנשמה; על צווארה היא עונדת את חבל המוות.
כמו שאתה נוטע, כך תקוצר; גורלך רשום על המצח שלך.
ליל החיים חולף, ובסופו של דבר באים להתחרט ולהתחרט, ואז לעזוב ללא תקווה כלל.
אלה שנפגשים עם הקדושים הקדושים משוחררים בחצר האדון.
הראה לי רחמיך, אלוהים; אני צמא לחזון מבורך של דרשן שלך.
בלעדייך, אלוהים, אין אחר בכלל. זוהי תפילתו הצנועה של ננק.
נעים חודש אסאאר, כאשר רגלי ה' שוכנות בנפש. ||5||
בחודש סאוואן, כלת הנשמה מאושרת, אם היא מתאהבת ברגלי הלוטוס של האדון.
מוחה וגופה חדורים באהבתו של האדם האמיתי; שמו הוא התמיכה היחידה שלה.
הנאות השחיתות הן שקר. כל הנראה יהפוך לאפר.
טיפות נקטר האדון כל כך יפות! בפגישה עם הקדוש הקדוש, אנחנו שותים את אלה פנימה.
היערות וכרי הדשא מתחדשים ומתרעננים באהבת האל, הישות הראשונית האינסופית הכל יכולה.
מוחי משתוקק לפגוש את ה'. אילו רק יראה את רחמיו, ויאחד אותי עם עצמו!
הכלות האלה שהשיגו את אלוהים - אני לנצח קורבן להן.
הו ננק, כשהאדון היקר מגלה חסד, הוא מעטר את כלתו בדברי שב"ד שלו.
סאוואן מענג לאותן כלות נשמה מאושרות שליבן מעוטר בשרשרת של שם האדון. ||6||
בחודש בהאדון, היא מוטלת באשליה בספק, בגלל זיקתה לדואליות.
היא אולי לובשת אלפי קישוטים, אבל הם לא מועילים בכלל.
באותו יום שבו הגוף גווע - באותו זמן, היא הופכת לרוח רפאים.
שליח המוות תופס ומחזיק בה, ואינו מספר לאיש את סודו.
והאהובים שלה - ברגע, הם ממשיכים הלאה, משאירים אותה לבד.
היא סובלת את ידיה, גופה מתפתל מכאב, והיא הופכת משחור ללבן.
כמו שהיא נטעה, כך היא קוטפת; כזה הוא שדה הקארמה.
ננק מחפש את מקדש אלוהים; אלוהים נתן לו את סירת רגליו.
אלה שאוהבים את הגורו, המגן והמושיע, בבהדון, לא יופלו לגיהנום. ||7||
בחודש אסו, אהבתי לה' מציפה אותי. איך אוכל ללכת לפגוש את ה'?