הם לבדם פוגשים אותו, שה' גורם לפגוש אותו.
כלת הנשמה המוסרית מהרהרת ללא הרף במעלותיו.
הו ננאק, בעקבות תורתו של הגורו, פוגשים את האדון, החבר האמיתי. ||17||
תשוקה מינית לא ממומשת וכעס בלתי פתור מבזבזים את הגוף,
כמו זהב מומס על ידי בורקס.
הזהב נגע עד אבן הבוחן, ונבחן באש;
כאשר צבעו הטהור משתקף, הוא נעים לעין הבודק.
העולם הוא חיה, והמוות המתנשא הוא הקצב.
היצורים הנבראים של הבורא מקבלים את הקרמה של מעשיהם.
מי שברא את העולם, יודע את ערכו.
מה עוד אפשר לומר? אין מה להגיד בכלל. ||18||
מחפש, מחפש, אני שותה בצוף האמברוזיאלי.
אימצתי את דרך הסובלנות, ונתתי את דעתי לגורו האמיתי.
כל אחד קורא לעצמו אמיתי ואמיתי.
הוא לבדו אמת, אשר משיג את התכשיט לאורך ארבעת העידנים.
אוכלים ושותים, אחד מת, אבל עדיין לא יודע.
הוא מת ברגע, כשהוא מממש את דבר השב"ד.
תודעתו הופכת יציבה לצמיתות, ומוחו מקבל את המוות.
בחסד של גורו, הוא מבין את הנאם, שם האל. ||19||
האדון העמוק שוכן בשמי הנפש, השער העשירי;
שרים את הלל שלו, אדם שוכן בנחת ובשלווה אינטואיטיבית.
הוא לא הולך לבוא, או בא ללכת.
בחסד של גורו, הוא נשאר ממוקד באהבה באלוהים.
אדון השמים-נפש אינו נגיש, עצמאי ומעבר ללידה.
הסמאדהי הראוי ביותר הוא לשמור על התודעה יציבה, ממוקדת בו.
לזכור את שם האדון, אדם אינו נתון לגלגול נשמות.
תורתו של הגורו היא המצוינת ביותר; כל שאר הדרכים חסרות את הנעם, שם ה'. ||20||
בשיטוט אל אינספור מפות ובתים, התעייפתי.
הגלגולים שלי הם אינספור, ללא גבול.
היו לי כל כך הרבה אמהות ואבות, בנים ובנות.
היו לי כל כך הרבה גורואים ותלמידים.
דרך גורו שקרי, השחרור לא נמצא.
יש כל כך הרבה כלות של האדון בעל האחד - קחו זאת בחשבון.
הגורמוך מת, וחי עם אלוהים.
בחיפוש בעשרת הכיוונים, מצאתי אותו בתוך הבית שלי.
פגשתי אותו; הגורו האמיתי הוביל אותי לפגוש אותו. ||21||
הגורמוך שר, והגורמוך מדבר.
הגורמוך מעריך את ערכו של ה', ומעורר השראה גם לאחרים להעריך אותו.
הגורמוך בא והולך בלי פחד.
זוהמתו נלקחת, וכתמיו נשרפים.
הגורמוך מהרהר בזרם הצליל של הנאאד עבור הוודות שלו.
אמבט הניקוי של הגורמוך הוא ביצוע של מעשים טובים.
עבור הגורמוך, השב"ד הוא הצוף האמברוזיאלי המצוין ביותר.
הו ננאק, הגורמוך חוצה. ||22||
התודעה ההפכפכה לא נשארת יציבה.
הצבי נוגס בסתר את הנבטים הירוקים.
מי שמעגן את רגלי הלוטוס של האדון בליבו ובתודעתו
חי ארוך, תמיד זוכר את האדון.
לכולם יש דאגות ואכפתיות.
הוא לבדו מוצא שלום, שחושב על האדון האחד.
כאשר ה' שוכן בתודעה, ואחד נקלט בשם ה',
אחד משוחרר וחוזר הביתה בכבוד. ||23||
הגוף מתפרק, כאשר קשר אחד מתיר.
הִנֵּה הָעוֹלָם בִּדְרִידָה; זה ייהרס לחלוטין.
רק אחד שנראה דומה בשמש ובצל
התנפצו קשריו; הוא משוחרר וחוזר הביתה.
מאיה ריקה וקטנונית; היא הונה את העולם.
גורל כזה נקבע מראש על ידי פעולות העבר.
הנוער מתבזבז; זקנה ומוות מרחפים מעל הראש.