סוהי, מהל הרביעי, בית שביעי:
אל בורא אוניברסלי אחד. בחסדי הגורו האמיתי:
איזו, איזו ממעלותך המפוארות עלי לשיר ולספר, אדוני? אתה אדוני והמאסטר שלי, אוצר המצוינות.
אני לא יכול להביע את השבחים המפוארים שלך. אתה אדוני והמאסטר שלי, נעלה ומיטיב. ||1||
שם ה', הר, הר, הוא התמיכה היחידה שלי.
אם זה מוצא חן בעיניך, אנא הושיע אותי, אדוני ואדוני; בלעדייך, אין לי אחר בכלל. ||1||השהה||
אתה לבדך כוחי, וחצר שלי, אדוני ואדוני; רק אליך אני מתפלל.
אין מקום אחר שבו אוכל להתפלל את תפילתי; אני יכול לספר את הכאבים וההנאות שלי רק לך. ||2||
מים נעולים באדמה, ואש ננעלת בעץ.
הכבשים והאריות נשמרים במקום אחד; הו בן תמותה, הרהר באלוהים, וספקותיך ופחדיך יוסרו. ||3||
אז הנה גדולתו המפוארת של האדון, קדושים; יְהוָה מְבָרֵךְ אֶת הַמְּבֻלִּים בְּכָבוֹד.
כמו שעפר עפר מתחת לרגליים, הו ננק, כך ה' גורם לכל האנשים ליפול לרגלי הקודש. ||4||1||12||
סוהי, מהל הרביעי:
אתה בעצמך, בורא, יודע הכל; מה אני יכול להגיד לך
אתה יודע את כל הרע והטוב; כפי שאנו פועלים, כך אנו מתוגמלים. ||1||
הו אדוני ומסטר, אתה לבד יודע את מצב הישות הפנימית שלי.
אתה יודע את כל הרע והטוב; כפי שנוח לך, כך אתה גורם לנו לדבר. ||1||השהה||
ה' החדיר את אהבתה של מאיה לכל הגופים; דרך הגוף האנושי הזה, מגיעה ההזדמנות לעבוד את האדון במסירות נפש.
אתה מאחד חלק עם הגורו האמיתי, ומברך אותם בשלום; בעוד שאחרים, המנמוכים בעלי הרצון העצמי, שקועים בענייני עולם. ||2||
הכל שייך לך, ואתה שייך לכולם, הו בורא שלי אדוני; כתבת את דברי הגורל על המצח של כולם.
כפי שאתה מעניק את מבטך החסד, כך נוצרים בני תמותה; בלי המבט האדיב שלך, אף אחד לא ילבש צורה כלשהי. ||3||
אתה לבד יודע את גדולתך המפוארת; כולם כל הזמן עושים עליך מדיטציה.
הישות ההיא, שבה אתה מרוצה, מאוחדת איתך; הו המשרת ננק, רק בן תמותה כזה מתקבל. ||4||2||13||
סוהי, מהל הרביעי:
אותם ישויות, שבתוך האני הפנימי שלהן אדוני, הר, הר, שוכן - כל מחלותיהם נרפאות.
הם לבדם נעשים משוחררים, המהרהרים בשם ה'; הם מקבלים את המעמד העליון. ||1||
הו אדוני, משרתיו הצנועים של האדון הופכים בריאים.
אלה שמודטים על אדוני, הר, הר, באמצעות דבר תורתו של הגורו, נפטרים ממחלת האגו. ||1||השהה||
ברהמה, וישנו ושיווה סובלים ממחלת שלושת הגונאות - שלוש התכונות; הם עושים את מעשיהם באגואיסטיות.
השוטים המסכנים אינם זוכרים את מי שברא אותם; הבנה זו של האדון מושגת רק על ידי אלה שהופכים לגורמוך. ||2||
העולם כולו לוקה במחלת האגואיזם. הם סובלים מהכאבים הנוראים של לידה ומוות.