זה משמיד החטאים, האשמה והפחדים של אינספור גלגולים; הגורמוק רואה את האדון האחד. ||1||השהה||
מיליונים על מיליונים של חטאים נמחקים, כשהמוח מגיע לאהוב את האדון האמיתי.
איני מכיר אחר, מלבד ה'; הגורו האמיתי גילה לי את האדון האחד. ||1||
אלה שליבם מלא בעושר של אהבת האדון, נשארים שקועים בו באופן אינטואיטיבי.
חדורי השב"ד, הם צבועים בצבע הארגמן העמוק של אהבתו. הם חדורים בשלוותו והשלווה השמימית של האדון. ||2||
בהתבוננות בשבד, הלשון חדורת שמחה; מחבק את אהבתו, הוא צבוע בארגמן עמוק.
למדתי להכיר את שמו של האדון המנותק הטהור; מוחי מרוצה ומנחם. ||3||
הפנדיטים, חוקרי הדת, קוראים ולומדים, וכל החכמים הדוממים התעייפו; הם התעייפו מללבוש את הגלימות הדתיות שלהם ולשוטט מסביב.
בחסד של גורו, מצאתי את האדון ללא רבב; אני מהרהר במילה האמיתית של השב"ד. ||4||
בואי והלכתי בגלגול נשמות הסתיים, ואני חדור אמת; המילה האמיתית של השב"ד נעימה בעיני.
משרת את הגורו האמיתי, נמצא שלום נצחי, וההתנשאות העצמית מתבטלת מבפנים. ||5||
דרך המילה האמיתית של השב"ד, המנגינה השמימית גורמת, והמוח מתמקד באהבה באדון האמיתי.
הנאם ללא רבב, שמו של האל הבלתי נגיש והבלתי נתפס, שוכן במוחו של הגורמוך. ||6||
כל העולם כלול באדון האחד. כמה נדירים הם אלה שמבינים את האדון האחד.
מי שמת בשב"ד נודע הכל; לילה ויום, הוא מבין את האדון האחד. ||7||
אותה ישות צנועה, שהאדון משליך עליה את מבטו של החסד, מבינה. שום דבר אחר לא ניתן לומר.
הו ננק, אלה החדורים בנעאם מנותקים לעד מהעולם; הם מכוונים באהבה למילה האחת של השב"ד. ||8||2||
סערנג, מהל השלישי:
הו מוחי, נאום ה' אינו נאמר.
אותה ישות צנועה שמתברכת במבט החסד של האדון, משיגה אותה. כמה נדיר הוא אותו גורמוך שמבין. ||1||השהה||
האדון הוא עמוק, עמוק ובלתי נתפס, אוקיינוס המצוינות; הוא מתממש באמצעות דבר השב"ד של הגורו.
בני תמותה עושים את מעשיהם בכל מיני דרכים, באהבת הדואליות; אבל בלי השב"ד, הם מטורפים. ||1||
אותה ישות צנועה המתרחצת בשם האדון הופכת ללא רבב; הוא לעולם לא יזהם שוב.
בלי השם, כל העולם מזוהם; משוטט בדואליות, הוא מאבד את כבודו. ||2||
מה עלי לקלוט? מה אני צריך לאסוף או להשאיר מאחור? אני לא יודע.
הו אדון יקר, שמך הוא העזרה והתמיכה של אלה שאתה מברך בטוב לבך ובחמלתך. ||3||
האדון האמיתי הוא הנותן האמיתי, אדריכל הגורל; כרצונו, הוא מקשר את בני תמותה אל השם.
הוא לבדו מגיע להבנה, מי נכנס בשער הגורו, שהאדון עצמו מורה לו. ||4||
אפילו בהתבוננות בנפלאות ה', המוח הזה לא חושב עליו. העולם בא והולך בגלגול נשמות.
משרת את הגורו האמיתי, בן התמותה מגיע להבנה ומוצא את דלת הישועה. ||5||
מי שמבין את חצר האדון, לעולם לא סובלים מהפרדה ממנו. הגורו האמיתי העניק הבנה זו.
הם מתרגלים אמת, ריסון עצמי ומעשים טובים; יבואו ויציאותיהם נגמרו. ||6||
בחצר האדון האמיתי הם נוהגים אמת. הגורמוקים מקבלים את תמיכתו של האדון האמיתי.