מלכות ה' היא קבועה, ולנצח בלתי משתנה; אין אחר מלבדו.
אין אחר מלבדו - הוא אמת לנצח; הגורמוק מכיר את האדון האחד.
כלת הנשמה ההיא, שמוחה מקבל את תורתו של הגורו, פוגשת את בעלה לורד.
בפגישה עם הגורו האמיתי, היא מוצאת את האדון; ללא שם האדון, אין שחרור.
הו ננק, כלת הנשמה מתלהבת ונהנית מבעלה האדון; המוח שלה מקבל אותו, והיא מוצאת שלווה. ||1||
שרת את הגורו האמיתי, הו כלה צעירה ותמימה; כך תשיג את ה' כבעלך.
את תהיי הכלה היפה והמאושרת של האדון האמיתי לנצח; ולעולם לא תלבש עוד בגדים מלוכלכים.
בגדיך לא יתלכלכו עוד לעולם; כמה נדירים הם אותם מעטים, שכגורמוך מכירים בכך וכובשים את האגו שלהם.
אז הפוך את התרגול שלך לתרגול של מעשים טובים; להתמזג לתוך דבר השב"ד, ועמוק בפנים, להכיר את האדון האחד.
הגורמוך נהנה מאלוהים, יום ולילה, וכך זוכה לתהילה אמיתית.
הו ננק, כלת הנפש נהנית ומקסימה את אהובה; אלוהים חודר ומחלחל לכל מקום. ||2||
שרת את הגורו, הו כלת נפש צעירה ותמימה, והוא יוביל אותך לפגוש את בעלך האדון.
הכלה חדורה באהבת אדונה; בפגישה עם אהובה היא מוצאת שלווה.
בפגישה עם אהובה, היא מוצאת שלווה, ומתמזגת באדון האמיתי; האדון האמיתי מתפשט בכל מקום.
הכלה עושה את האמת לקישוטים שלה, יום ולילה, ונשארת שקועה באדון האמיתי.
ה', נותן השלום, מתממש באמצעות השב"ד שלו; הוא מחבק את כלתו בחיבוק שלו.
הו ננאק, הכלה משיגה את אחוזת נוכחותו; באמצעות תורתו של הגורו, היא מוצאת את האדון שלה. ||3||
האדון הקדמון, אלוהים שלי, איחד את כלתו הצעירה והתמימה עם עצמו.
באמצעות תורתו של הגורו, לבה מואר ומואר; אלוהים מחלחל ומחלחל בכל מקום.
אלוהים מחלחל ומחלחל בכל מקום; הוא שוכן במוחה, והיא מבינה את ייעודה שנקבע מראש.
על מיטתו הנעימה, היא מוצאת חן בעיני אלוהים שלי; היא מעצבת את עיטורי האמת שלה.
הכלה ללא רבב וטהורה; היא שוטפת את הלכלוך של האגואיזם, ובאמצעות תורתו של הגורו, היא מתמזגת באדון האמיתי.
הו ננק, אדון הבורא ממזג אותה לתוך עצמו, והיא משיגה את תשעת האוצר של הנאם. ||4||3||4||
סוהי, מהל השלישי:
שרים את תהילת ה', הר, הר, הר; הגורמוך משיג את האדון.
לילה ויום, מזמור את דבר השב"ד; לילה ויום, השב"ד ירטוט ויהדהד.
הניגון הבלתי מוכה של השב"ד רוטט, והאדון היקר נכנס לבית לבי; הו גבירותיי, שירו את תהילת האדון.
אותה כלת נשמה, המבצעת שירות פולחן מסור לגורו לילה ויום, הופכת לכלה האהובה של אדונה.
אותם יצורים צנועים, שליבם מלא במילה של השב"ד של הגורו, מעוטרים בשב"ד.
הו ננק, ליבם מלא לנצח באושר; ה', ברחמיו, נכנס אל ליבם. ||1||
מוחותיהם של החסידים מתמלאים באושר; הם נשארים שקועים באהבה בשם האדון.
מוחו של הגורמוך הוא ללא רבב וטהור; היא שרה את הלל ללא רבב של האדון.
היא מזמרת את הלל שלו ללא רבב, היא כורכת במוחה את הנעאם, את שם ה' ואת דברו האמברוזיאלי של בניו.
אותם יצורים צנועים, שבתוך נפשם זה שוכן, משוחררים; השב"ד מחלחל לכל לב ולב.