אם גנב גונב ובכל זאת מכריז על עצמו אדוק כמו ברבורים של אגם מנסרובר, לא נסלח לו אלא נצלב ונהרג.
אם דאקויט בצד הדרך מכריז על עצמו נדיב וטוב עושה את הנוסעים בצד הדרך בדיוק כפי שמרגיש אנפה כלפי הדגים והצפרדעים בבריכה, לא ניתן לקבל את טענתו ויש לערוף את ראשו שם ואז.
כשם שאדם זלזול מכריז על עצמו כצנוע ופרישות כמו צבי ג'ונגל לאחר שניאוף עם אישה אחרת, הוא אינו מוותר על דבריו. במקום זה כורתים לו את האף והאוזניים והוא גורש מהעיר.
גנב, דאקויט ואיש זלזול נענשים בחומרה כל כך על פשע אחד שהם מבצעים. אבל אני סובל מכל שלוש המחלות האלה כמו שחפת. אז מענישים אותי על כל החטאים האלה, מלאכי המוות יתעייפו. (524)