בדיוק כפי שלוחם אמיץ הולך לשדה הקרב לבוש בשריון שלו וכלי נשקו, מוותר על כל אהבתו והחזקותיו.
בהאזנה למוזיקה מעוררת ההשראה של שירי קרב הוא פורח כמו פרח ומרגיש שמח וגאה לראות את הצבא מתפשט כמו עננים אפלים בשמיים.
משרת את אדונו המלך, הוא ממלא את תפקידיו ונהרג או אם הוא חי, חוזר לספר את כל ההתרחשויות בשדה הקרב.
באופן דומה, נוסע בדרך של דבקות ופולחן הופך במודע לאחד עם אדון העולם. או שהוא משתתק לחלוטין או שר את הלל ושבחיו, נשאר במצב של אקסטזה. (617)