כשהמים מקבלים את גוון הצבע המעורב בהם, כשהחמאה הבהירה מעבירה ללשון את טעם הירק ופריטים אחרים המבושלים בה,
כיוון שלמימיקה יש אופי מוגדר משלו, מאמץ דמויות שונות לחיקוי, אבל הוא מוכר על ידי הדמות שהוא מחקה באותו רגע,
כך גם אדם בעל נפש משועשעת נוטה לרעה בחברת מי שמוחם חסר מנוחה ושובב.
אבל סיקי צייתן של הגורו האמיתי הופך להיות מונחה אלוהים בחברתו ובתורתו של הגורו האמיתי. (161)