בדיוק כפי שהפצע מתרפא בעזרת תרופות וגם הכאב נעלם, אך לעולם לא רואים את הצלקת של הפצע נעלמת.
כשם שבד קרוע תפור ונלבש אינו חושף את הגוף אלא התפר של התפר נראה ובולט לעין.
כשם שכלי שבור מתוקן על ידי נחושת ואפילו המים אינם דולפים ממנו, אלא הוא מתוקן צורה נשארת.
באופן דומה, תלמיד שהתרחק מרגליו הקדושות של הגורו האמיתי חוזר למקלטו של הגורו כשהוא חש את כאב מעשיו. אמנם הוא משתחרר מחטאיו והופך לחסוד, אך פגם כפירתו נשאר. (419)