בדיוק כמו שחתול טום אומר שהוא הפסיק לאכול בשר אבל ברגע שהוא רואה עכבר רץ אחריו (לא יכול לשלוט ברצון שלו לאכול אותו).
כשם שעורב הולך ויושב בין ברבורים, אבל כשהוא משאיר בצד פנינים שזה מזונם של ברבורים, הוא תמיד חפץ לאכול זוהמה וסיג.
בדיוק כפי שתן עשוי לנסות אינספור פעמים לשתוק אבל הקשבה לתנים אחרים רק מכוח ההרגל, לא יכולה שלא ליילל.
באופן דומה שלושת החטאים של מבט אל אשתו של האחר, שימת עין על עושרו והשמצות של אחרים גרים במוחי כמו מחלה כרונית. גם אם מישהו יגיד לי לעזוב אותם, ההרגל הרע הזה לא יכול להיעלם.