כל אירועי אושר וצער, רווח ואובדן, לידה ומוות וכו', מתרחשים על פי מה שנכתב על ידי הקב"ה או שנקבע מראש. שום דבר לא נמצא בידי יצורים חיים. הכל בידיו של הקב"ה.
כל היצורים החיים נושאים את הפירות של מה שהם עשו. כל מעשים שהם מבצעים, הם מתוגמלים בהתאם. הוא הקב"ה בעצמו מערב את בני האדם בביצוע מעשים/פעולות שונות.
ובכך מופתעים, עולה במוחו של כולם שאלה מיהו הגורם העיקרי, אלוהים, בן אדם או הפעולה עצמה? מה מהסיבות הללו יותר או פחות? מה בהחלט נכון? אי אפשר להגיד שום דבר בשום מידה של ביטחון.
איך עוברים שבח והשמצות, הנאה או צער? מהי ברכה ומהי קללה? אי אפשר לומר דבר חד משמעי. אפשר רק לחשוב שהכל קורה ונגרם על ידי האדון עצמו. (331)