בדיוק כפי שספינה אמורה להפליג בים, אבל אף אחד לא יכול לדעת את גורלה עד לזמן שהיא מגיעה לחוף שמעבר.
כשם שחקלאי בשמחה ובהנאה חורש את השדה, זורע את הזרע, אבל הוא חוגג את אושרו רק כשהתבואה שנקטפה מובאת הביתה.
כשם שאישה מתקרבת לבעלה כדי לרצות אותו, אבל היא רואה באהבתה הצלחה רק כשהיא יולדת בן והוא אוהב אותה.
באופן דומה, אין לשבח או להעליל אף אחד לפני הזמן. מי יודע איזה יום עלול להתעורר בסופו של דבר שכל עמלו יניב פרי או לא. (אדם עלול לצעוד בדרך לא נכונה ולשוטט או להתקבל על ידי הגורו בסופו של דבר). (595)