האווירה האוהבת שנוצרת כאשר מאהב עומד לפגוש את אהובתו יכולה להיות ידועה בעיקר על ידי עש. את כאב ההפרדה מתואר בצורה הטובה ביותר על ידי דג שהופרד ממימיו האהובים.
עש שורף את עצמו מאהבת הלהבה שהוא ממשיך להתבונן ולשחק איתה. באופן דומה לדג המופרד מהמים אין משמעות לחיים. היא מתה כשהיא יוצאת מזה.
יצורים חיים אלה, כלומר עש ודגים, מקדישים את חייהם באהבה לאהוביהם. מצד שני מוחו של אדם רשע הוא כמו דבורה שחורה שמדלגת מפרח אחד למשנהו. זה נפרד מכפות רגליו הקדושות של גורו אמיתי, גם לאחר הפגישה איתו
חסיד לבו התרחק ממפלטו של הגורו, שאינו מרגיש את ייסורי הפרידה ואהבת רגליו הקדושות. גורו אמיתי, בזבז את לידתו ומותו ובכך חי חיים חסרי ערך. (300)