המאסטר האהוב שלי היה מרוצה לראות את המצח שלי. הוא מעריץ אותו, הוא נהג לשים עליו סימן של הקדשה ולבקש ממני לראות אותו.
אהובתי נהגה אז לשמור את ידיה הרכות על מצחי ועם סיפורים אוהבים נהגה לרצות אותי-השחצן.
נהגתי לברוח ואמרתי לא! לֹא! ורודף אחרי, הוא נהג לחבק אותי באהבה רבה כשהוא מניח את המצח שלי על החזה שלו.
אבל עכשיו עם הפרידה, אני מקוננת ובוכה באותו מצח, אבל המאסטר האהוב שלי אפילו לא מופיע בחלומות שלי. (576)