שלום לגורו האמיתי, צורתו המופלאה של האדון (השורש של כולם), שבו אלוהים עצמו הכניס את זוהר האור שלו.
בקהילה שנאספה לפני גורו אמיתי דמוי אלוהים, שרים וקוראים את הלל לאלוהים. כל ארבעת הוורנות (חלקים מבוססי קסטה בחברה) משתלבים אז בחברת קסטה אחת.
סיקי מהגורו שבסיסו הוא שמו של האדון, מקשיב לקול הלל של הלל. לאחר מכן הוא מממש את העצמי שלו שעוזר לו לתפוס את הבלתי מורגש.
הגורו האמיתי מרעיף את ברכתו במידה מועטה מאוד על אדם כזה שנבלע בה ומתענג על הסם האוהב של אהבת האל. (144)