מים שזורמים מטה תמיד קרירים וצלולים. האדמה שנותרה מתחת לרגליהם של כולם היא בית האוצר של כל הסחורה המענגת ושווה להתענג עליה.
עץ אלגום נבול תחת משקל ענפיו ועליו כמו בתחינה, מפיץ את ניחוחו והופך את כל הצמחייה בסביבה לריחנית.
מכל איברי הגוף, כפות הרגליים שנותרו על פני האדמה ובקצה הנמוך ביותר של הגוף מתפללים. כל העולם חפץ בצוף ואבק של רגלים קדושות.
באופן דומה, עובדי ה' חיים כבני אדם צנועים בעולם. ללא פגע בחושניות הארצית, הם נשארים יציבים ולא מתרגשים באהבה ובמסירות ייחודיים. (290)