כשם ש-Allectoris graeca (צ'קור) משתוקק לירח בגלל העיניים שלא מפסיקות לראות אותו ולעולם לא שבע בשתיית הקרניים דמויות הצוף, כך גם סיקי מסור מהגורו לעולם אינו שבע מההצצה של הגורו האמיתי.
בדיוק כמו צבי שנבלע בשמיעת המנגינה המתנגנת של כלי הנגינה שנקרא ג'אנדה הרחה, אבל אף פעם לא שבע בשמיעתו. כך גם סיקי מסור אף פעם לא שבע מלשמוע את הלחן של המוזיקה הבלתי מושפעת של נעם אמרית.
כשם שלציפור הגשם לעולם לא נמאס לבכות על הצוף כמו טיפת סוואטי ביום ובלילה, כך גם לשונו של תלמידו מסור וצייתן של גורו לעולם לא נמאס להשמיע שוב ושוב את הנאמה האמברוזית של האל.
כמו Allectoris graeca, צבי וציפור גשם, האושר השמימי הבלתי יתואר שהוא זוכה לו בחזונו של הגורו האמיתי, שמיעת הצליל הבלתי נפגע ושר את הלל של האדון הכל יכול, הוא נשאר במצב של אקסטזה.