כאשר חסיד המהרהר בשמו שבע בשתיית צוף אוהב של שמו של האדון, הוא (החסיד) נהנה מתחושה אקסטטית על טבעית במישורים רוחניים גבוהים יותר.
עם גלים צבעוניים של מחשבות רוחניות הגדלות במוחו (החסיד), כל חלק בגופו מעביר את תהילת האדון על ידי פליטת זוהר מוזר וייחודי.
ההתענגות על סם האהבה של שם האל היא מדהימה. באוזניים נשמעים מנגינות קסומות של כל האופנים המוזיקליים ובני זוגם. הנחיריים מרגישים ריח של אינספור ניחוחות.
ועם שהייתה של התודעה במושב הרוחני הגבוה ביותר (הפתח העשירי), נהנים מהתהילה המוזרה והמפוארת של כל המישורים הרוחניים. השהייה במצב זה מעניקה יציבות מלאה לגוף, לנפש ולנשמה. זה ה