בלי לטעום את הסם של נעם, לשון תפלה מדברת הרבה זבל. להיפך, על ידי התמכרות לאמירה חוזרת ונשנית של שמו, החסיד הופך למתוק לשון ונעים לרוחו.
על ידי שתיית הנעאם דמוי הסם, החסיד נשאר במצב של התרגשות. הוא מתחיל לראות פנימה ולא תלוי באף אחד אחר.
הנוסע המסור בנתיב נעם נשאר במצב של שיווי משקל ונשאר שקוע במנגינה השמימית של מוזיקת מילים אלוהית. הוא לא שומע שום צליל אחר באוזניו.
ובמצב מבורך זה, הוא חופשי מגוף ועדיין חי. הוא משוחרר מכל דברי העולם והוא משוחרר בעודו חי. הוא הופך להיות מסוגל לדעת את ההתרחשויות של שלושת העולמות ושל שלוש התקופות. (65)