אואנקר אחד, האנרגיה הראשונית, התממש באמצעות החסד אם המנחה האלוהי
(בהיתא=יושב. איתא=חומר רצוי. אביריתה=אהובה. שריתה=בריאה. פניתה=להיות רחוק.)
אני קורבן לאותם גורסיקים שהולכים להציץ בגורו.
אני קורבן לאותם גורסיקים שנוגעים ברגליים יושבים באסיפת הגורו.
אני קורבן לאותם גורסיקים שמדברים מתוק.
אני קורבן לאותם גורסיקים שמעדיפים את חבריהם תלמידיהם על בניהם וחבריהם.
אני קורבן לאותם גורסיקים שאוהבים את השירות לגורו.
אני מקריבה לאותם גורסיקים שעוברים וגורמים ליצורים אחרים לשחות גם הם.
בפגישה עם גורסיקים כאלה, כל החטאים מוסרים.
אני קורבן לאותם גורסיקים שקמים ברבע האחרון של הלילה.
אני קורבן לאותם גורסיקים שקמים בשעות האמברוזיות ורוחצים במיכל הקדוש.
אני קורבן לאותם גורסיקים שזוכרים את ה' במסירות נפש אחת.
אני קורבן גם לאותם גורסיקים שהולכים לקהילה הקדושה ויושבים שם.
אני קורבן לאותם גורסיקים ששרים ומאזינים לגורבני מדי יום.
אני קורבן לאותם גורסיקים שפוגשים אחרים בלב שלם.
אני קורבן לאותם גורסיקים שחוגגים את ימי השנה לגורו במסירות מלאה.
סיקים כאלה הופכים למבורכים בשירות הגורו ומתקדמים בהצלחה רבה יותר.
אני קורבן למי שגבור רואה את עצמו חסר אונים.
אני קורבן למי שהיותו גדול מחשיב את עצמו כצנוע.
אני קורבן למי שדחיית כל פיקחות הופכת לילדותית
אני קורבן למי שאוהב את רצון המאסטר.
אני קורבן למי שהופך לגורמוך רוצה ללכת בדרכו של הגורו.
אני קורבן למי שרואה עצמו כאורח בעולם הזה ושומר את עצמו מוכן לצאת מכאן.
אדם כזה מקובל כאן ובעולם הבא.
אני אוהב אותו מאוד שמטפח ענווה באמצעות גורמאט, חוכמת הגורו.
אני אוהב אותו מאוד שלא מתקרב לאשתו של אחר.
אני אוהב אותו מאוד שלא נוגע בעושרו של האחר.
אני אוהב אותו עמוקות, שהופכת אדיש לגירוי של אחרים מנתק את עצמו.
אני אוהב אותו מאוד שהקשבה להוראת הגורו האמיתי מתרגלת אותה בחיים האמיתיים.
אני אוהב אותו מאוד שישן מעט ואוכל מעט.
גורמוק כזה סופג את עצמו בשיווי משקל.
אני מוכן להיחתך לארבעה חלקים עבור מי שיקבל את גורו ואלוהים כאחד.
אני מוכן להיחתך לארבע חתיכות עבור מי שלא נותן לתחושת הדואליות להיכנס בו.
אני מוכן להיחתך לארבעה חלקים עבור מי שמבין את הרע שנעשה לו כטוב.
אני מוכן להיחתך לארבע חתיכות עבור מי שלעולם לא מדבר רעה על אף אחד.
אני מוכן להיחתך לארבעה חלקים עבור מי שמוכן לסבול הפסד למען אחרים.
אני מוכן להיחתך לארבעה חלקים עבור מי שנהנה לעשות פעילויות אלטרואיסטיות.
(נאמנות=) במקדש (של האקל פוראק) של חסרי אכפתיות, הצנועים גאים והגאים הם צנועים (נגיד), (כמו "Bhekhari te Raju Karavai Raja te Bhekhari").
אדם צנוע שכזה שמבין את דבר הגורו, הופך בעצמו לגורו המושלם.
גורו פוראן (הוא, אר) המלמד (=מאמין) את דבר הגורו (הוא בי פוראן. יאטה:-"Jin Jata So Tishi Jeha"
יהי רצון שאהיה קורבן לאותם גורסיקים שבפגישה עם הגורו האמיתי איבדו את האגו שלהם.
יהי רצון שאהיה קורבן לאותם גורסיקים, שבעודם חיים בתוך מאיה, נשארים אדישים אליה.
יהי רצון שאהיה קורבן לאותם גורסיקים אשר, בהתאם לגורמת, מרכזים את דעתם ברגלי הגורו.
יהי רצון שאהיה קורבן לאותם גורסיקים שבאמצעות העברת תורתו של הגורו גורמים לתלמיד אחר לפגוש את הגורו.
יהי רצון שאהיה קורבן לאותם גורסיקים שהתנגדו והגבילו את המוח היוצא.
יהי רצון שאהיה קורבן לאותם גורסיקים אשר, בעודם חיים בין תקוות ורצונות.
הישארו אדישים אליהם ולמדו ביציבות את הוראת הגורו האמיתי.
כשהוא מכנה את עצמו גדול, נכנס ברהמה לתוך הלוטוס הימי (של ויסנו כדי לדעת את סופו).
במשך עידנים רבים הוא נדד במעגל ההגירה ובסופו של דבר נדהם.
הוא לא הותיר אבן על פיה, אבל נשאר מוטעה במה שמכונה גדולתו שלו.
הוא הופך להיות בעל ארבעה ראשים וחכם ידקלם את ארבע הוודות.
הוא היה גורם לאנשים להבין דברים רבים, אבל לראות את יופיה של בתו שלו, סרסווטי, הפך מאוהב.
הוא הפך את הידע שלו על ארבע הוודות לחסר תועלת. ככל שהתגאה, הוא נאלץ לחזור בתשובה בסופו של דבר.
למעשה, האדון אינו ניתן לתיאור; גם בוודות הוא מתואר גם כ-neti neti, (לא זה, לא זה).
ויסנו התגלם עשר פעמים והשמיד את לוחמיו היריבים.
הגלגולים בצורות של דגים, צב, חזירים, אדם-אריה, גמד ובודהה וכו' קרו.
פארסו רם, רם, קיסאן וגלגול גאה מאוד של קלקי פרחו.
רם היה הגיבור של רמאיאן, וקיסאן היה כולו במהבהרט.
אבל התשוקה והכעס לא היו מוגבלים וחמדנות, התאהבות ואגו לא נמנעו.
איש לא זכר את הגורו האמיתי (אלוהים) ואף אחד לא הועיל לעצמו בקהילה הקדושה.
כולם התנהגו ביהירות בהיותם מלאים בנטיות מרושעות.
למרות שמהדב היה סגפן מסדר גבוה אך בהיותו מלא בורות, הוא אפילו לא הצליח לזהות יוגה.
הוא רק הכפיף את בהיירב, רוחות רפאים, קסטראפלים וביטלים (כולם רוחות ממאירות).
הוא היה אוכל akk (צמח בר של אזור חולי - calotropis procera) ודטורה וחי בבית הקברות בלילה.
הוא היה לובש את עור האריה או הפיל ויגרום לאנשים להירגע על ידי משחק על דמארו (טבור).
הוא נודע כנאת (יוגי) של הנאטים, אך מעולם לא הפך לחסר אדון (אנת) או צנוע, הוא זכר את אלוהים.
המשימה העיקרית שלו הייתה להרוס את העולם באופן ממאיר. הוא לא יבין את טכניקת ההנאה וההכחשה (יוגה).
משיגים את פירות התענוג להיות גורמוך גורמוך ולהיות בקהילה הקדושה.
ל-Indr יש גיל ארוך; הוא שלט באינדרפורי.
כאשר ארבעה עשר אינדרים מסתיימים, היום האחד של ברהמה עובר כלומר ביום אחד של שלטון ברהמה ארבעה עשר אינדרים.
עם נפילתה של שערה אחת של לומאס רישי, ידוע שברהמה אחד מסיים את חייו (אפשר מאוד לנחש שכמו אין ספור שיער גם ברהמה רבים).
גם ססאנג ומאהסה אמורים לחיות לנצח אבל אף אחד לא הגיע לשלום.
אלוהים לא אוהב את הצביעות של יוגה, נהנתנות, דקלום, סגפנות, מעשים מקובלים וכו'.
מי ששומר את האגו שלו איתו לא יכול להתמזג בשיווי משקל.
אפילו להיות מיומן בוודות ובשסטרות לנראד, החכם, לא היה סובלנות.
הוא היה מקשיב לשיחות של אספה אחת והיה מדבר על כך באחרת.
Sanaks et al. גם הזכירו תמיד את חוכמת הילד ובגלל טבעם הרגוע הם לעולם לא יכלו להגיע לשביעות רצון ותמיד סבלו מאובדן.
הם עלו לגן עדן ובמקרה קיללו את ג'יי וויג'אי, שומרי הדלת. בסופו של דבר הם היו צריכים לחזור בתשובה.
בגלל האגו שלו סוקהדב גם סבל זמן רב (שתים עשרה שנים) ברחם אמו.
שמש וירח גם מלאי פגמים, מתמכרים למחזור של עלייה ושקיעה.
שקועים במאיה כולם סובלים מאגו.
מה שנקרא פרישות, בעלי סגולה ומרוצים גם לא הבינו את שביעות הרצון, את הטכניקה הממשית של פרישות וסגולות אחרות.
הסידורים והנאות הנשלטים על ידי האגו ומחולקים לכתות רבות מסתובבות לכאן ולכאן מציגות הישגים מופלאים.
כל ארבעת הוורנות בעולם התועה באשליות מתנגשות זו בזו.
בחסות שש השסטרות, היוגים אימצו שתים עשרה דרכים והפיכתם אדישים לעולם עזבו את האחריות שלו.
גורמוק, שהוא מעבר לוורנאות ולעדותיו הנוספות, הוא כמו עלה הטל, שמתוך צבעים שונים מאמץ צבע איתן אחד (אדום) מכל המעלות.
בשש העונות ושנים עשר החודשים, כאשר הגורמוך מומחש, הוא מאיר את כולם כמו שמש הידע.
הפרי המענג לגורמוקים הוא אהבתו לאלוהים.
כתוצאה מהשילוב הרציונלי של חמישה אלמנטים נוצר משכן הדהרמה המקסים הזה בצורת אדמה.
שמים את האדמה במים ושוב באדמה שמים מים.
כשראשיהם כלפי מטה, כלומר העצים המושרשים באדמה גדלים עליו ומתגוררים ביערות הבודדים העמוקים.
עצים אלה הם גם אלטרואיסטים שכאשר הם גולמים ממטירים פירות עבור היצורים עלי אדמות.
ניחוח הסנדל הופך את כל הצמחייה לריחנית.
בחברתם הקדושה של גורמוקים התודעה מתמזגת ל-Word והאדם משיג את פירות העונג באמצעות הנאום האמבוזיאלי.
בלתי ניתן לתיאור הוא סיפורו של האדון הבלתי גלוי; את הדינמיות שלו לא ניתן לדעת.
Dhru, Prahlad, Vibhisan, Ambris, Bali, Janak הם אישים ידועים.
כולם היו נסיכים, ומכאן שמשחק הראג'אס של תקווה ותשוקה תמיד היה עליהם.
דרו הוכה על ידי אמו החורגת ופרחלד נגרם לסבול מאביו.
Vibhisan השיג את לנקה על ידי גילוי סודות הבית ואמבריס הפך להיות מאושר לראות את הצ'אקר סודארסאן, כמגן שלו (כדי להציל את אמבריס מקללת דורוואסה, ויסנו שלח את הצ'קר שלו).
ג'נאק החזיק רגל אחת במצעים הרכים ואחרת לתוך הקדירה הרותחת, הראה את כוח ההאטיוגה שלו ואכזב את הדהרמה האמיתית.
האיש שנמנע מהאגו שלו והשתקע באדון זוכה לכבוד בחצר האדון.
רק גורמוקים השיגו את פירות התענוג ורק הם מתקבלים (כאן ולהלן).
בקאליוגה, חסיד בשם Namdev גרם למקדש להסתובב ולפרה מתה בחיים.
מסופר שכביר נהג לצאת מהכלא כאוות נפשו.
דנה, הג'אט (איכר) וסאדאנה שנולדו בקצב ידוע בגזרה נמוכה, חצו את האוקיינוס העולמי.
בהתחשב ברבי דאס חסיד ה', כל ארבעת הוורנות משבחים אותו.
בני, הקדוש היה ספיריטואליסט, ונולד במה שנקרא קאסטת ספר נמוכה סן היה חסיד (של לורד).
נפילה והפכה לאבק הרגליים היא הטראנס הגדול עבור הסיקים של הגורו (אין להתחשב בקסטה שלהם).
החסידים, למרות שהם רואים את האדון הבלתי מורגש, עדיין לא מגלים זאת לאיש.
אומרים שסאטיוגה היא הטובה ביותר אבל בזה חטא אחד וכל המדינה סבלה.
בטרטה, אחד עשה את המעשה הלא נכון וכל העיר תסבול. בדואפאר, מעשה חטא של אדם אחד גרם לכל המשפחה לסבול.
הצדק של Kaliyuga נכון כי בו רק הוא קוצר מי שזורע את זרעי הרשע.
ברהם הוא הסאבדברהם המושלם והתלמיד הזה שממזג את התודעה שלו בסבדברהם הוא למעשה גורו והגורו האמיתי (אלוהים).
סבדברהם, הגורו מושג בקהילה הקדושה על ידי זכירת שם ה' בשעות האמברוזיות.
דיבור עדין, צנוע ונותן דרך ידיו נע בשיווי משקל ונשאר מאושר.
אהבה חדשה מתמיד של מסירות לאלוהים שומרת על הגורמוקים מאושרים.
האדון חסר הצורה נצפה בצורת האור (ב-Guru Nanak ובגורואים אחרים).
הגורו דיקלמו את Word-Guru בתור Vahiguru שנמצא מעבר לוודות ולקטבס (הכתבים הסמטיים).
לכן כל ארבע הוורנות וכל ארבע הדתות השמיות חיפשו את מחסה של רגלי הלוטוס של הגורו.
כאשר הגורואים בצורת אבן החכמים נגעו בהם, הסגסוגת הזו של שמונה מתכות השתנתה למתכת אחת (זהב בצורת סיקהיזם).
הגורואים שנתנו להם מקום לרגליהם הסירו את מחלת האגו חשוכת המרפא שלהם.
עבור גורמוקים הם פינו את הכביש המהיר מרצון האל.
המושלם (גורו) עשה את הסידורים המושלמים.
בהיותם מעבר להעברה, הגיעו האלטרואיסטים לעולם הזה.
מטיפים לדבקות אוהבת, הם, דרך הקהילה הקדושה, שוכנים במשכן האמת.
גורמוקים בהיותם ברבורים מהדרג הגבוה ביותר (פרמהיין) שומרים על התודעה שלהם מתמזגת ב-Word, הברהם.
הם כמו סנדל, מה שהופך את הצמחייה הפורה וחסרת הפרי לריחנית.
לתוך האוקיינוס העולמי הם כמו כלי השיט שמעביר את כל המשפחה בנוחות.
הם נותרים לא מפוזרים ומנותקים בין גלי התופעות הארציות.
שנותר נספג בשיווי משקל הוא הפרי המענג אם הגורמוקים.
המבורך הוא תלמיד וכן הגורו שגרם לתלמיד להתפלל לפני האדון הקדום.
אשרי ההצצה של הגורו האמיתי והחזון הזה הוא גם מבורך שמציץ את המוח המרוכז בגורו.
דברו של הגורו האמיתי והסגל המדיטציוני הזה מתברכים גם הם שגרמו למוח לקיים את הידע האמיתי שהעניק הגורו.
אשרי רגלי הלוטוס של הגורו יחד עם המצח המונח על רגליו של הגורו.
מוצלחת היא הוראתו של הגורו והלב הזה הוא לב מבורך שבו שוכנת מנטה הגורו.
מוצלחת היא רחיצת כפות רגליו של גורו, והחוכמה הזו מבורכת גם כזו שהבנת חשיבותה טעמה את הצוף הנדיר הזה.
בדרך זו, הגורמוקים ספגו את התענוג הבלתי בר-קיימא של פרי ההצצה של גורו.
הקהילה הקדושה היא אותו אוקיינוס של עונג שבו גלי הלל של האדון מעטרים אותו.
מספר עצום של יהלומי אודם ופנינים בצורת תורתו של גורו קיימים באוקיינוס הזה.
המוזיקליות כאן היא כמו תכשיט וממזגת את התודעה שלהם בקצב של המילה הבלתי נגועה, המאזינים מאזינים לה בתשומת לב נלהבת.
כאן הכוחות המופלאים כפופים וארבעת האידיאלים של החיים (דהרם, ארת', קאם ומוקס) הם משרתים והיותם חולי אינו מושך את תשומת הלב של האנשים שהגיעו לשלב זה.
אינספור פירושו שכאן פועלים כמנורות ואינספור גברים שמתמוגגים מתמוגגים מהצוף.
אינספור פרות מגשימות משאלות מביטים בהנאה ביער העצים המגשימים משאלות.
למעשה פרי התענוג של הגורמוקים אינו ניתן לתיאור.