אואנקר אחד, האנרגיה הראשונית, מומש בחסדו של המנחה האלוהי
האדון חסר הצורה שהוא ללא כל עוגן ואינו מורגש, לא הודיע על עצמו לאיש.
מחוסר התגלמות הוא לבש את הצורה בעצמו והפך לאאנקר
הוא יצר אינסוף צורות מופלאות.
בצורת השם האמיתי (ndm) והפיכתו לבורא, הוא נודע כמגן המוניטין שלו.
דרך מאיה תלת מימדית הוא מזין אחד וכולם.
הוא היוצר של הקוסמוס וקובע את ייעודו.
הוא הבסיס לכל, האחד שאין דומה לו.
אף אחד מעולם לא חשף את התאריך, היום והחודש (ליצירתו).
אפילו הוודות וכתבי קודש אחרים לא יכלו להסביר את מחשבותיו במלואן.
מי ללא כל אביזרים, ובלתי נשלט על ידי הרגל יצר דפוסי התנהגות?
איך הברבור מגיע למרומי השמים?
מופלאה היא תעלומת הכנפיים שגרמה לברבור להמריא בגבהים כאלה.
כיצד עלה דרוב בצורת כוכב בלתי מזיז לשמים?
זו תעלומה כיצד אגו צנוע מתחמק רוכש כבוד בחיים.
רק הגורמוך שהרהר באלוהים מתקבל בחצרו.
כדי להכיר אותו, אנשים השקיעו מאמצים קיצוניים אך לא יכלו לדעת את קיומו.
אלה שיצאו להכיר את גבולותיו לעולם לא יוכלו לחזור.
כדי להכיר אותו, אינספור אנשים נותרו משוטטים באשליות.
האדון הקדמוני הזה הוא הפלא הגדול שאי אפשר להבין את המסתורין שלו על ידי הקשבה בלבד.
הגלים שלו, הגוונים וכו ' הם בלתי מוגבלים.
לא ניתן לתפוס את האדון הבלתי מורגש שיצר את כל הרטט היחיד שלו.
אני קורבן לבורא ההוא, שהבריאה הזו היא המידה שלו.
הגורו גרם לי להבין שאלוהים לבדו יודע על העצמי שלו (אף אחד אחר לא יכול להכיר אותו).
הבורא האמיתי כאמת משתרע על כולם.
מתוך האמת הוא ברא אוויר ו(בצורה של אוויר חיוני) שוכן בכל
מהאוויר נוצרו מים שתמיד נשארים צנועים כלומר הם. תמיד נע למטה מחלקות.
כדור הארץ כרפסודה עשוי לצוף על המים.
מהמים יצאה אש שהתפשטה בכל הצמחייה.
מעצם האש (החום) הזה הפכו העצים. מלא פירות
בדרך זו, אוויר, מים ואש שולבו בפקודתו של אותו לורד קדמון
וכך הוסדר משחק הבריאה הזה.
זרימה גדולה היא האמת שהיא מוצאת חן בעיני האחד האמיתי (אלוהים).
כמה עצום הוא האוויר שנע בכל ארבעת הכיוונים.
הניחוח מונח בסנדל מה שהופך גם עצים אחרים לריחניים.
במבוקים נשרפים על ידי החיכוך שלהם והורסים את משכנם.
צורות הגופים הפכו לגלויות בקשר של סיווה וסאקטי.
מבחינים בין הקוקיה לעורב על ידי הקשבה לקולם.
הוא יצר את ארבעת מכרות החיים והעניק להם דיבור ראוי ונשימות מוכשרות בתבונה.
הוא גרם ל-A's לקבל את חמשת הזנים הגסים של המילה הלא תקועה (העדינה), וכך בקצב התוף הוא ביטא את עליונותו על הכל.
מוזיקה, מנגינה, דיאלוג וידע הופכים את האדם לישות מודעת.
על ידי משמעת תשעת השערים של הגוף אחד נקרא סאדהו.
מתעלה על האשליות העולמיות שהוא מייצב בתוך העצמי שלו.
לפני כן, הוא רץ אחרי תרגולים שונים של יוגה,
כגון ה-rechak, purak, kumbhak, tratak, nyolrand bhujarig asan.
הוא תרגל תהליכי נשימה שונים כמו ire', pirigala ו-susumna.
הוא שיכלל את תנוחות החצ'ארי והצ'צ'ארי שלהם.
באמצעות ספורט מסתורי שכזה הוא מבסס את עצמו בשיווי משקל.
הנשימה היוצאת עשר אצבעות מהמוח קשורה לאוויר החיוני שהתרגול הושלם.
הסוהם הבלתי מורגש (אני הוא) משולב בשיווי משקל.
במצב זה של שיווי משקל, המשקה הנדיר של אשד כנפיים תמיד נחשף.
כשהיא נבלעת במנגינה הבלתי מוכה נשמע צליל מסתורי.
באמצעות תפילה חרישית, מתמזגים בסוני (אדון)
ובשלווה הנפשית המושלמת ההיא נפטרים מהאגואיזם.
הגורמוקים שותים מכוס האהבה ומתבססים בעצמם האמיתי.
בפגישה עם הגורו, הסיק משיג את השלמות המושלמת.
כמו המנורה דולקת מלהבה של מנורה אחרת;
כמו הניחוח של הסנדל הופך את כל הצמחייה לריחנית
כשהמים המתערבבים עם מים מקבלים מעמד של טריבווי (מפגש של שלושה נהרות - Gatiga; Yamuna ו- Sarasvati);
כאוויר לאחר פגישה האוויר החיוני הופך למנגינה לא מוכה;
כאשר יהלום מחורר על ידי יהלום אחר נמתח לתוך שרשרת;
אבן בהפיכתה לאבן הפילוסוף מבצעת את הישגה ו
כעוף ציפורי ציפור לידה בשמים מקדמת את עבודת אביה;
כמו כן, הגורו שגורם לסיקים לפגוש את האל מעמיד אותו בשיווי משקל.
כמה גדול הרטט האחד שלו שברא את כל מרחב העולם!
כמה גדול וו השקילה שלו שהוא קיפח את כל הבריאה!
יצירת המוני יקומים הוא הפיץ סביב כוח הדיבור שלו.
לאקים של אדמה ושמים הוא המשיך לתלות ללא תמיכה.
מיליון סוגי אוויר, מים ואש הוא יצר.
הוא יצר את המשחק של שמונים וארבעה לאך מינים.
לא ידוע על יצורים ממין אחד.
הוא חרט כתב על המצח של כולם כך שכולם הרהרו באלוהים שהוא מעבר לכתב.
הגורו האמיתי דקלם (לתלמידים) את השם האמיתי.
Gurmurati, המילה של הגורו היא האובייקט האמיתי שיש לעשות עליו מדיטציה.
הקהילה הקדושה היא מקלט כזה שבו האמת מעטרת את המקום.
בבית הדין של הצדק האמיתי, צו ה' גובר.
הכפר (משכן) של הגורמוקים הוא האמת אשר ישבה עם המילה (סבאד).
האגו מושמד שם ומתקבל שם גוון הענווה (העונג).
דרך חוכמתו של גורו (גורמטי) האמת הבלתי נסבלת מוטבעת בלב.
אני קורבן למי שאוהב את רצון ה'.
הגורמוקים מקבלים את רצון האדון הזה כאמת והם אוהבים את רצונו.
משתחוים לרגליו של הגורו האמיתי, הם השילו את תחושת האגו שלהם.
כתלמידים, הם משמחים את הגורו ולבו של המסטיק הופך למאושר.
הגורמוק מבין את האל הבלתי מורגש באופן ספונטני.
לסיקה מגורו אין חמדנות כלל והוא מתפרנס בעמל ידיו.
ממזג את תודעתו למילה הוא מציית לפקודות ה'.
מעבר לאשליות הארציות הוא שוכן בעצמו האמיתי.
בדרך זו, הגורמוקים שהגיעו לפרי התענוג סופגים את עצמם בשיווי משקל.
הגורמוקים ידעו היטב על הגורו האחד (נאנק) ותלמיד אחד (גורו אנגד).
על ידי הפיכתו לסיקי האמיתי של הגורו, תלמיד זה למעשה מיזג את עצמו לתוך האחרון.
הגורו האמיתי והתלמיד היו זהים (ברוחו) וגם דברם היה אחד.
זהו הפלא של העבר והעתיד שהם (שניהם) אהבו את האמת.
הם היו מעבר לכל הדעות והיו כבודם של הצנועים.
עבורם, הצוף והרעל היו זהים והם השתחררו ממעגל ההגירה
מתועדים כמודל של סגולות מיוחדות, הם ידועים כמכובדים ביותר.
העובדה הנפלאה היא שהסיק של הגורו הפך לגורו.
גורמוקים שותים את גביע האהבה הבלתי נסבל המלא עד אפס מקום ונמצא בנוכחות הכל;
חודר לורד הם קולטים את הבלתי מורגש.
השוכן בכל לבבות שוכן בלבם.
זחל האהבה שלהם הפך למלא בפירות כאשר שתיל הענבים מתגלה כגפן פורה.
כשהם הופכים לסנדל, הם מספקים קרירות לאחד ולכולם.
הקרירות שלהם היא כמו הקרירות של סנדל, ירח וקמפור.
שילוב השמש (ראג'ס) עם הירח (sattv) הם משככים את החום שלו.
הם שמו על המצח את אבק רגלי הלוטוס
ולהכיר את הבורא כשורש כל הסיבות.
כשלהבה (של ידע) מהבהבת בליבם, המנגינה הבלתי מוכה מתחילה לצלצל.
כוחו של הרטט האחד של האדון חורג מכל גבולות.
אין לתאר את הפלא והעוצמה של Oankft.
בתמיכתו ממשיכים לזרום מיליוני נהרות הנושאים מי חיים.
ביצירתו, הגורמוקים ידועים כיהלומים ואודמים שלא יסולא בפז
והם נשארים איתנים בגורמטי ומתקבלים בכבוד בחצר ה'.
דרכם של הגורמוקים ישרה וברורה והם משקפים את האמת.
אינספור משוררים רוצים לדעת את המסתורין של דברו.
הגורמוקים כיפו את אבק רגליו של מסטיק כמו אמרית.
גם הסיפור הזה בלתי ניתן לתיאור.
אני קורבן לאותו יוצר שלא ניתן להעריך את ערכו.
איך מישהו יכול לדעת בן כמה הוא?
מה יכולתי לספר על כוחותיו של ה' המשפר את כבודם של הצנועים.
אינספור כדורי ארץ ושמים אינם שווים למעט שלו.
מיליוני יקומים מופתעים לראות את כוחו.
הוא מלך המלכים והפקודה שלו ברורה.
מיליוני אוקיינוסים שוקעים בטיפה אחת שלו.
הסברים והרחבות הנוגעים אליו אינם שלמים (ומזויפים) כי הסיפור שלו בלתי ניתן לתיאור.
גורמוקים יודעים היטב כיצד לנוע על פי הפקודה, חכם ה'.
גורמוק הסמיך את אותה קהילה (פנת), אשר נעה ברצון האל.
בהיותם מרוצים ונאמנים לאמונה הם מודים בהכרת תודה לאל.
גורמוקים תופסים את הספורט המופלא שלו.
הם מתנהגים בתמימות כמו ילדים ומספידים את האדון הקדום.
הם ממזגים את התודעה שלהם בקהילה הקדושה והאמת שהם אוהבים.
זיהוי המילה שהם משתחררים ו
כשהם מאבדים את תחושת האגו שלהם הם קולטים את האני הפנימי שלהם.
הדינמיות של הגורו אינה גלויה ובלתי נתפסת.
היא כה עמוקה ונשגבת עד שלא ניתן לדעת את מידתו.
מכל טיפה הופכים לפלגים סוערים רבים,
כמו כן התהילה ההולכת וגדלה של הגורמוקים הופכת לבלתי ניתנת לתיאור.
לא ניתן לדעת את חופיו הקרובים והרחוקים והוא מעוטר באין סוף דרכים.
הבאות והיציאות נפסקות לאחר הכניסה לחצר ה', כלומר אדם משתחרר משעבוד המעבר.
הגורו האמיתי הוא חסר דאגות לחלוטין ובכל זאת הוא הכוח של חסרי הכוח.
אשרי הגורו האמיתי, בראותו שכולם מרגישים מופתעים
הקהילה הקדושה היא משכן האמת שאליו הולכים הגורמוקים להתגורר.
גורמוקים מעריצים את השם האמיתי הגדול והעוצמתי (של האל).
שם במיומנות הם מעצימים את הלהבה הפנימית שלהם (של הידע).
לאחר שראיתי את היקום כולו גיליתי שאף אחד לא מגיע לפאר שלו.
מי שהגיע למקלט של העדה הקדושה, אין לו עוד פחד מוות.
אפילו החטאים הנוראיים מושמדים ואדם נמלט ללכת לעזאזל.
כשהאורז יוצא מהקליפה, באופן דומה כל מי שהולך לקהילה הקדושה משתחרר.
שם שוררת אמת הומוגנית והשקר נשאר הרחק מאחור.
בראבו לסיקים ממסטיק שעדנו את חייהם.
החיים הנכונים של הסיקים של הגורו הם שהם אוהבים את הגורו.
גורומוכים זוכרים את שם ה' בכל נשימה ובכל פת.
בגאווה מתנשאת הם נשארים מנותקים בתוך מאיה.
הגורמוקים רואים בעצמם את משרתם של המשרתים והשירות הוא רק התנהלותם האמיתית.
בהגותם במילה, הם נשארים ניטרליים כלפי תקוות.
הגורמוקים מתנערים מעקשנות הנפש, שוכנים בשיווי משקל.
נאור של גורמוקים מציל רבים נופלים.
אותם גורמוקים זוכים לשבחים שמצאו את הגורו האמיתי.
כשהם מתרגלים את המילה, הם שחררו את כל משפחותיהם.
לגורמוקים יש את רצון האל והם עובדים על פי האמת.
מונעים מאגו, הם משיגים את דלת השחרור.
הגורמוקים גרמו למוח להבין את עקרון האלטרואיזם.
הבסיס של הגורמוקים הוא האמת והם (סוף סוף) נקלטים באמת.
גורמוקים לא מפחדים מדעת הקהל
וכך הם מדמיינים את האדון הבלתי מורגש הזה.
נגיעה באבן הפילוסוף בצורת גורמוק כל שמונה המתכות הופכות לזהב כלומר כל האנשים הופכים טהורים.
כמו ניחוח הסנדל הם חודרים לכל העצים כלומר הם מאמצים את אחד וכולם כעצמם.
הם כמו גנגס שבו כל הנהרות והנהרות מתמזגים והופכים מלאי חיוניות.
גורמוקים הם הברבורים של Manasamvar שאינם מוטרדים מתשוקות אחרות.
הסיקים של הגורו הם הפרמהריסאס, הברבורים מהמעלה הגבוהה ביותר
אז אל תתערבבו עם רגילים והראייה שלהם אינה זמינה בקלות.
ההשתוקקות ששוהה במקלט של גורו, אפילו הבלתי נוגעים הפכו למכובדים.
חברת הקודש, יוצרת את משטר האמת לנצח.