הלב שלי חרוך בגלל הפרידה שלי מאהובתי,
וחיי ורוחי בוערים ומצטמצמים לאפר (לזכרו של) עבור אדוני החתיך. (14) (1)
כל כך נשרפתי בשריפה הזו,
שכל מי ששמע על זה נשרף גם כמו עץ אורן." (14) (2) אני לא היחיד שנרקב באש האהבה, אלא כל העולם נשרף עם הניצוץ הזה." (14) (3)
להישרף ב'להבות ההפרדה' של אהובתו,
הוא כמו אלכימיה, חומר שהופך כל מתכת לזהב, נטחן (נשרף) באש לאפר. (14) (4)
אשרי לב גויה
שזה הצטמצם לאפר רק בציפייה להצצה בפניה של אהובתו. (14) (5)
מישהו בבקשה להגן עליי מפני (הזוהר) של עיניו המקסימות,
וגם, הגן עליי מפני הפה והשפתיים שלו לועסים קוביות סוכר. (15) (1)
אני מתחרט על הרגע שעבר ללא מטרה,
אני גם מתחרט על חוסר האכפתיות שלי, ועל התרשלותי לתת להזדמנות לחמוק." (15) (2) לבי ונשמתי מתוסכלים וכואבים על היריקה בגלל חילול השם והדת. אחפש כל מי שיציל אותי. בפתח ביתו של אקאלפוראק.(האם מישהו יציל אותי כשאביא תחינה בדלת הבורא.)' (15) (3) אוהבים שובבים, ספורטיביים ומתנשאים מה שנקרא בזזו ורימו את העולם. אני בוכה לרחמים שגם אני נוצלתי על ידם ומתחנן שמישהו בבקשה יציל אותי". (15) (4)
איך גויאה יכולה לשתוק מהעפעפיים דמויי הפגיון של המאסטר גורו;
אני עדיין צועק לעזרה. מישהו יציל אותי בטובו." (15) (5) בדיוק כמו ששיכור רק מחפש ועוסק בכוס יין עם משקה בצבע אודם (יין או אלכוהול), בדומה, אדם צמא צריך כוס מתוק קר. מים כדי להרוות את צימאונו, כוס יין אינה רלוונטית (16) (1) החברה של חסידי אקאלפוראק רוויה בזוהר ) אפשר להפוך את העולם הזה לגן יפה עם החיוך שלו, למה צריך גנן, אחרי שהצצה בו שמימי?(16) (3) מספיק אחד מהמבטים האוהבים והחיבה שלך כדי לעצור את נשימתי, אבל, בכל זאת, אני מתחנן בפניו לרחמים וזה מה שאני הכי צריך (16) (4) גויה פונה לגורו: "אין לי אף אחד מלבדך בשני העולמות.