Goojaree, Mehl חמישי:
אגואיזם אינטלקטואלי ואהבה גדולה למאיה הן המחלות הכרוניות הקשות ביותר.
שם האדון הוא התרופה, שבכוחה לרפא הכל. הגורו נתן לי את הנאם, שם האל. ||1||
נפשי וגופי כמהים לאבק של עבדי ה' הצנועים.
בעזרתו נמחקים חטאיהם של מיליוני גלגולים. הו אדון היקום, נא למלא את תשוקתי. ||1||השהה||
בהתחלה, באמצע ובסוף, אדם נרדף על ידי רצונות איומים.
באמצעות חוכמתו הרוחנית של הגורו, אנו שרים את קירטן השבחים של אדון היקום, וחבל המוות נכרת. ||2||
אלה שרומים על ידי תשוקה מינית, כעס, חמדנות והיקשרות רגשית סובלים מגלגול נשמות לנצח.
על ידי אהבת פולחן מסור לאלוהים, וזכירה מדיטטיבית של ריבונו של עולם, מסתיימת נדודיו בגלגול נשמות. ||3||
חברים, ילדים, בני זוג ומאחלים נכווים משלושת החום.
מזמרים את שם האדון, רעם, רעם, הסבל של האדם מסתיים, כאשר אדם פוגש את המשרתים הקדושים של האדון. ||4||
מסתובבים לכל הכיוונים, הם זועקים: "שום דבר לא יכול להציל אותנו!"
ננק נכנס למקדש רגלי הלוטוס של האדון האינסופי; הוא נאחז בתמיכה שלהם. ||5||4||30||
אם יש דמיון מושלם לראג גוג'ארי, זה יהיה של אדם מבודד במדבר, שידיו חצופות, מחזיק מים. אולם רק כשהמים מתחילים לחלחל לאט דרך ידיהם המשולבות, האדם מגיע להבין את הערך האמיתי והחשיבות של המים. באופן דומה, Raag Gujari מוביל את המאזין להבין ולהיות מודע לזמן החולף ובדרך זו מגיע להעריך את הטבע היקר של הזמן עצמו. ההתגלות מביאה את המאזין למודעות ולהודאה במוות ובתמותה של עצמם, מה שגורם להם לנצל את 'זמן החיים' שנותר שלהם בצורה חכמה יותר.