טודי, מהל החמישי:
הלב השוטה שלי נתון באחיזת גאווה.
ברצונו של אדוני אלוהים, מאיה,
כמו מכשפה, בלעה את נשמתי. ||השהה||
יותר ויותר, הוא משתוקק ללא הרף ליותר; אבל אם לא נועד לקבל, כיצד יוכל להשיגו?
הוא סבוך בעושר, העניק ה' אלהים; האומלל מצמיד את עצמו לאש התשוקות. ||1||
הקשב, הו שכל, לתורתם של הקדושים הקדושים, וכל חטאיך יישטפו לגמרי.
מי שנועד לקבל מהאדון, הו עבד ננק, לא יושלך שוב לרחם גלגול נשמות. ||2||2||19||
טודי מורכב מחוכמה וענווה כאחד. באמצעות רגשות אלה נוקט הראג בגישה פשוטה כדי להסביר דברים שאנו עשויים להיות מודעים אליהם, אך אינם מצליחים להרהר בהם. הר"ג מסב את תשומת ליבו של השומע להרהר בדברים הללו ונותן הסבר בשכנוע שכזה, שאנו נאלצים להסכים.