סיקי שַׁמרִידִי - ਸਲੋਕੁ ਮਃ ੩ ॥ ਏਹਾ ਸੰਧਿਆ ਪਰਵਾਣੁ ਹੈ ਜਿਤੁ ਹਰਿ ਪ੍ਰਭੁ ਮੇਰਾ ਚਿਤਿ ਆਵੈ ॥

salok mahalaa 3 |

סאלוק, מהל השלישי:

ehaa sandhiaa paravaan hai jit har prabh meraa chit aavai |

תפילת ערבית זו בלבד מתקבלת על הדעת, מה שמביא את ה' אל תודעתי.

har siau preet aoopajai maaeaa mohu jalaavai |

אהבת ה' נובעת בתוכי, והזיקה שלי למאיה נשרפה.

guraparasaadee dubidhaa marai manooaa asathir sandhiaa kare veechaar |

בחסד של גורו, הדואליות נכבשת, והנפש הופכת יציבה; הפכתי מדיטציה מהורהרת לתפילת הערב שלי.

naanak sandhiaa karai manamukhee jeeo na ttikai mar jamai hoe khuaar |1|

הו ננאק, המנמוך בעל רצונו יכול לדקלם את תפילות ערבית, אך דעתו אינה מרוכזת בה; דרך לידה ומוות, הוא נהרס. ||1||

מצב הרוח של ביהגרה הוא של עצב וכאב קיצוניים, מה שמעורר את הצורך למצוא שלווה והבנה. המצב הרגשי המוגבר של עצב נרתם רק על ידי הכמיהה לאמת ולמשמעות.