מהל הרביעי:
מי שקורא לעצמו סיקי של הגורו, הגורו האמיתי, יקום בשעות הבוקר המוקדמות ויהרהר על שם האל.
כשהוא קם מוקדם בבוקר, הוא צריך להתרחץ ולהתנקות בבריכת הצוף.
בהתאם להוראות הגורו, הוא צריך לשיר את שם האל, הר, הר. כל החטאים, המעשים והשליליות יימחקו.
ואז, עם זריחת השמש, הוא אמור לשיר גורבני; בין בישיבה ובין בעמידה, עליו להרהר בשם ה'.
מי שהוגה באדוני, הר, הר, בכל נשימה ובכל פת אוכל - הגורסיק הופך נעים לנפשו של הגורו.
אותו אדם, שאליו אדוני ומסטר אדיב וחומל - על אותו גורסיק, תורתו של הגורו מוענקת.
המשרת ננק מתחנן לאבק רגליו של אותו גורסיק, שבעצמו מזמר את הנעאם, ומעורר אחרים לשיר אותו. ||2||
גאורי יוצר מצב רוח שבו מעודדים את המאזין להתאמץ יותר כדי להשיג מטרה. עם זאת, העידוד שנותן הר"ג אינו מאפשר לאגו להתגבר. לכן זה יוצר את האווירה שבה מעודדים את המאזין, אבל עדיין מונעים ממנו להיות שחצן וחשיבות עצמית.