אוֹנקָאר

(עמוד: 12)

ਅਮਰ ਅਜਾਚੀ ਹਰਿ ਮਿਲੇ ਤਿਨ ਕੈ ਹਉ ਬਲਿ ਜਾਉ ॥

amar ajaachee har mile tin kai hau bal jaau |

אני קורבן לאלה שפוגשים את האדון האלמותי והבלתי ניתן למדידה.

ਤਿਨ ਕੀ ਧੂੜਿ ਅਘੁਲੀਐ ਸੰਗਤਿ ਮੇਲਿ ਮਿਲਾਉ ॥

tin kee dhoorr aghuleeai sangat mel milaau |

אבק רגליהם מביא אמנציפציה; בחברתם, אנו מאוחדים באיחוד האדון.

ਮਨੁ ਦੀਆ ਗੁਰਿ ਆਪਣੈ ਪਾਇਆ ਨਿਰਮਲ ਨਾਉ ॥

man deea gur aapanai paaeaa niramal naau |

נתתי את דעתי לגורו שלי, וקיבלתי את השם ללא רבב.

ਜਿਨਿ ਨਾਮੁ ਦੀਆ ਤਿਸੁ ਸੇਵਸਾ ਤਿਸੁ ਬਲਿਹਾਰੈ ਜਾਉ ॥

jin naam deea tis sevasaa tis balihaarai jaau |

אני משרת את מי שנתן לי את הנאם; אני קורבן לו.

ਜੋ ਉਸਾਰੇ ਸੋ ਢਾਹਸੀ ਤਿਸੁ ਬਿਨੁ ਅਵਰੁ ਨ ਕੋਇ ॥

jo usaare so dtaahasee tis bin avar na koe |

הבונה, גם הורס; אין אחר מלבדו.

ਗੁਰਪਰਸਾਦੀ ਤਿਸੁ ਸੰਮੑਲਾ ਤਾ ਤਨਿ ਦੂਖੁ ਨ ਹੋਇ ॥੩੧॥

guraparasaadee tis samalaa taa tan dookh na hoe |31|

בחסד של גורו, אני מהרהר בו, ואז הגוף שלי לא סובל מכאב. ||31||

ਣਾ ਕੋ ਮੇਰਾ ਕਿਸੁ ਗਹੀ ਣਾ ਕੋ ਹੋਆ ਨ ਹੋਗੁ ॥

naa ko meraa kis gahee naa ko hoaa na hog |

אף אחד לא שלי - את השמלה של מי אני צריך לאחוז ולהחזיק? אף אחד לא היה, ואף אחד לעולם לא יהיה שלי.

ਆਵਣਿ ਜਾਣਿ ਵਿਗੁਚੀਐ ਦੁਬਿਧਾ ਵਿਆਪੈ ਰੋਗੁ ॥

aavan jaan vigucheeai dubidhaa viaapai rog |

באים והולכים, אחד הרוס, חולה במחלת הדו-דעת.

ਣਾਮ ਵਿਹੂਣੇ ਆਦਮੀ ਕਲਰ ਕੰਧ ਗਿਰੰਤਿ ॥

naam vihoone aadamee kalar kandh girant |

אותם יצורים שחסרים להם את הנאם, שם ה', קורסים כמו עמודי מלח.

ਵਿਣੁ ਨਾਵੈ ਕਿਉ ਛੂਟੀਐ ਜਾਇ ਰਸਾਤਲਿ ਅੰਤਿ ॥

vin naavai kiau chhootteeai jaae rasaatal ant |

בלי השם, איך הם יכולים למצוא שחרור? הם נופלים לגיהנום בסוף.

ਗਣਤ ਗਣਾਵੈ ਅਖਰੀ ਅਗਣਤੁ ਸਾਚਾ ਸੋਇ ॥

ganat ganaavai akharee aganat saachaa soe |

בעזרת מספר מוגבל של מילים, אנו מתארים את האדון האמיתי הבלתי מוגבל.

ਅਗਿਆਨੀ ਮਤਿਹੀਣੁ ਹੈ ਗੁਰ ਬਿਨੁ ਗਿਆਨੁ ਨ ਹੋਇ ॥

agiaanee matiheen hai gur bin giaan na hoe |

הבורים חסרי הבנה. בלי הגורו, אין חוכמה רוחנית.

ਤੂਟੀ ਤੰਤੁ ਰਬਾਬ ਕੀ ਵਾਜੈ ਨਹੀ ਵਿਜੋਗਿ ॥

toottee tant rabaab kee vaajai nahee vijog |

הנשמה הנפרדת היא כמו מיתר שבור של גיטרה, שאינו מרטט את הצליל שלה.

ਵਿਛੁੜਿਆ ਮੇਲੈ ਪ੍ਰਭੂ ਨਾਨਕ ਕਰਿ ਸੰਜੋਗ ॥੩੨॥

vichhurriaa melai prabhoo naanak kar sanjog |32|

אלוהים מאחד את הנשמות המופרדות עם עצמו, ומעורר את ייעודן. ||32||

ਤਰਵਰੁ ਕਾਇਆ ਪੰਖਿ ਮਨੁ ਤਰਵਰਿ ਪੰਖੀ ਪੰਚ ॥

taravar kaaeaa pankh man taravar pankhee panch |

הגוף הוא העץ, והנפש היא הציפור; הציפורים בעץ הן חמשת החושים.

ਤਤੁ ਚੁਗਹਿ ਮਿਲਿ ਏਕਸੇ ਤਿਨ ਕਉ ਫਾਸ ਨ ਰੰਚ ॥

tat chugeh mil ekase tin kau faas na ranch |

הם מנקרים במהות המציאות, ומתמזגים עם האדון האחד. הם אף פעם לא לכודים בכלל.

ਉਡਹਿ ਤ ਬੇਗੁਲ ਬੇਗੁਲੇ ਤਾਕਹਿ ਚੋਗ ਘਣੀ ॥

auddeh ta begul begule taakeh chog ghanee |

אבל האחרים עפים משם בחיפזון, כשהם רואים את האוכל.

ਪੰਖ ਤੁਟੇ ਫਾਹੀ ਪੜੀ ਅਵਗੁਣਿ ਭੀੜ ਬਣੀ ॥

pankh tutte faahee parree avagun bheerr banee |

נוצותיהם קוצצות, והם נתפסים בחבל; בגלל הטעויות שלהם, הם נלכדים באסון.

ਬਿਨੁ ਸਾਚੇ ਕਿਉ ਛੂਟੀਐ ਹਰਿ ਗੁਣ ਕਰਮਿ ਮਣੀ ॥

bin saache kiau chhootteeai har gun karam manee |

בלי האדון האמיתי, איך מישהו יכול למצוא שחרור? התכשיט של הלל המפואר של האדון מגיע על ידי קארמה של פעולות טובות.

ਆਪਿ ਛਡਾਏ ਛੂਟੀਐ ਵਡਾ ਆਪਿ ਧਣੀ ॥

aap chhaddaae chhootteeai vaddaa aap dhanee |

כאשר הוא עצמו משחרר אותם, רק אז הם משתחררים. הוא עצמו המאסטר הגדול.