אנחנו יכולים רק להביע תחושת פליאה על ההתחלה. המוחלט שהה אז עמוק בתוך עצמו.
שקול את החופש מהרצון להיות העגילים של החוכמה הרוחנית של הגורו. האדון האמיתי, נשמת הכל, שוכנת בתוך כל לב ולב.
דרך דבר הגורו, מתמזגים במוחלט, ומקבלים באופן אינטואיטיבי את המהות ללא רבב.
הו ננק, הסיק ההוא שמחפש ומוצא את הדרך אינו משרת אף אחד אחר.
נפלא ומדהים הוא פקודתו; הוא לבדו מממש את פקודתו ויודע את אורח החיים האמיתי של בריותיו.
מי שמכחיד את התנשאותו העצמית הופך משוחרר מתשוקה; הוא לבדו יוגי, המעגן את האדון האמיתי עמוק בפנים. ||23||
ממצב הקיום המוחלט שלו, הוא לבש את הצורה ללא רבב; מחוסר צורה, הוא לבש את הצורה העליונה.
על ידי ריצוי הגורו האמיתי, מתקבל המעמד העליון, ואדם נקלט בדבר האמיתי של השב"ד.
הוא מכיר את האדון האמיתי כאחד והיחיד; הוא שולח הרחק את האגואיזם והדואליות שלו.
הוא לבדו יוגי, שמממש את דבר השב"ד של הגורו; הלוטוס של הלב פורח מבפנים.
אם אחד נשאר מת בעודו בחיים, אז הוא מבין הכל; הוא מכיר את האדון עמוק בתוכו, שהוא אדיב וחומל לכל.
הו נַנַאק, הוא יתברך בגדולה מפוארת; הוא מממש את עצמו בכל היצורים. ||24||
אנו יוצאים מהאמת, ומתמזגים שוב אל האמת. ההוויה הטהורה מתמזגת לתוך האדון האמיתי האחד.
שקר בא, ולא מוצא מקום מנוחה; בדואליות, הם באים והולכים.
הבא והולך הזה בגלגול נשמות מסתיים באמצעות דבר השב"ד של הגורו; האדון עצמו מנתח ומעניק את סליחתו.
מי שסובל ממחלת הדואליות, שוכח את הנעאם, מקור הצוף.
הוא לבדו מבין, את מי שה' נותן השראה להבין. דרך דבר השב"ד של הגורו משתחררים.
הו ננאק, האמנציפטור משחרר את מי שמגרש את האגואיזם והדואליות. ||25||
המנמוקים בעלי הרצון העצמי שולל, בצל המוות.
הם מסתכלים לתוך בתיהם של אחרים, ומפסידים.