בלי שיניים, איך אפשר לאכול ברזל?
תן לנו את דעתך האמיתית, ננק." ||19||
נולד בביתו של הגורו האמיתי, הסתיים שיטוטי בגלגול נשמות.
מוחי קשור ומכוונן לזרם הצליל הבלתי נפגע.
באמצעות דבר השב"ד נכוו תקוותיי ותשוקותיי.
בתור גורמוק, מצאתי את האור עמוק בתוך גרעין העצמי שלי.
מיגור שלוש התכונות, אחד אוכל ברזל.
הו ננק, האמנציפטור משחרר. ||20||
"מה אתה יכול לספר לנו על ההתחלה? באיזה בית שכנה אז המוחלט?
מהם עגילי החוכמה הרוחנית? מי שוכן בכל לב ולב?
איך אפשר להימנע מהתקפת המוות? איך אפשר להיכנס לבית של חוסר פחד?
איך אפשר לדעת את היציבה של אינטואיציה ושביעות רצון, ולהתגבר על יריבים?"
באמצעות דבר השב"ד של הגורו, האגואיזם והשחיתות נכבשים, ואז אדם בא לשכון בביתו של העצמי שבפנים.
מי שמממש את השב"ד של מי שברא את הבריאה - ננק הוא עבדו. ||21||
"מאיפה באנו? לאן אנחנו הולכים? איפה נקלט?
מי שמגלה את משמעות השב"ד הזה הוא הגורו, שאין לו חמדנות כלל.
איך אפשר למצוא את מהות המציאות הבלתי גלויה? איך הופך אדם לגורמוך ומעגן אהבה לאדון?
הוא עצמו הוא התודעה, הוא עצמו הוא הבורא; שתף אותנו, ננק, בחוכמתך."
בפקודתו אנו באים, ובפקודתו אנו הולכים; בפקודתו אנו מתמזגים בקליטה.
דרך הגורו המושלם, חיו את האמת; באמצעות דבר השב"ד, משיגים את מצב הכבוד. ||22||