סִידְה גוֹשְׁט

(עמוד: 17)

ਸਬਦਿ ਗੁਰੂ ਭਵਸਾਗਰੁ ਤਰੀਐ ਇਤ ਉਤ ਏਕੋ ਜਾਣੈ ॥

sabad guroo bhavasaagar tareeai it ut eko jaanai |

השב"ד הוא הגורו, לשאת אותך על פני האוקיינוס העולמי המפחיד. דע את האדון היחיד לבד, כאן ומכאן.

ਚਿਹਨੁ ਵਰਨੁ ਨਹੀ ਛਾਇਆ ਮਾਇਆ ਨਾਨਕ ਸਬਦੁ ਪਛਾਣੈ ॥੫੯॥

chihan varan nahee chhaaeaa maaeaa naanak sabad pachhaanai |59|

אין לו צורה או צבע, צל או אשליה; הו ננק, תבין את השב"ד. ||59||

ਤ੍ਰੈ ਸਤ ਅੰਗੁਲ ਵਾਈ ਅਉਧੂ ਸੁੰਨ ਸਚੁ ਆਹਾਰੋ ॥

trai sat angul vaaee aaudhoo sun sach aahaaro |

הו הנזיר המתבודד, האדון האמיתי והמוחלט הוא התמיכה של הנשימה הנשיפה, המשתרעת עשר אצבעות.

ਗੁਰਮੁਖਿ ਬੋਲੈ ਤਤੁ ਬਿਰੋਲੈ ਚੀਨੈ ਅਲਖ ਅਪਾਰੋ ॥

guramukh bolai tat birolai cheenai alakh apaaro |

הגורמוך מדבר ומחטט את מהות המציאות, ומממש את האל הבלתי נראה, האינסופי.

ਤ੍ਰੈ ਗੁਣ ਮੇਟੈ ਸਬਦੁ ਵਸਾਏ ਤਾ ਮਨਿ ਚੂਕੈ ਅਹੰਕਾਰੋ ॥

trai gun mettai sabad vasaae taa man chookai ahankaaro |

מחסל את שלוש התכונות, הוא חוקק את השב"ד שבתוכו, ואז, מוחו נפטר מאגואיזם.

ਅੰਤਰਿ ਬਾਹਰਿ ਏਕੋ ਜਾਣੈ ਤਾ ਹਰਿ ਨਾਮਿ ਲਗੈ ਪਿਆਰੋ ॥

antar baahar eko jaanai taa har naam lagai piaaro |

מבפנים ומבחוץ, הוא מכיר את האדון היחיד לבדו; הוא מאוהב בשם האדון.

ਸੁਖਮਨਾ ਇੜਾ ਪਿੰਗੁਲਾ ਬੂਝੈ ਜਾ ਆਪੇ ਅਲਖੁ ਲਖਾਏ ॥

sukhamanaa irraa pingulaa boojhai jaa aape alakh lakhaae |

הוא מבין את הסושמנה, אידה ופינגאלה, כאשר האל הבלתי נראה מתגלה.

ਨਾਨਕ ਤਿਹੁ ਤੇ ਊਪਰਿ ਸਾਚਾ ਸਤਿਗੁਰ ਸਬਦਿ ਸਮਾਏ ॥੬੦॥

naanak tihu te aoopar saachaa satigur sabad samaae |60|

הו ננק, האדון האמיתי נמצא מעל שלושת ערוצי האנרגיה הללו. דרך המילה, השב"ד של הגורו האמיתי, מתמזגים עמו. ||60||

ਮਨ ਕਾ ਜੀਉ ਪਵਨੁ ਕਥੀਅਲੇ ਪਵਨੁ ਕਹਾ ਰਸੁ ਖਾਈ ॥

man kaa jeeo pavan katheeale pavan kahaa ras khaaee |

"אומרים שהאוויר הוא נשמת הנפש. אבל ממה ניזון האוויר?

ਗਿਆਨ ਕੀ ਮੁਦ੍ਰਾ ਕਵਨ ਅਉਧੂ ਸਿਧ ਕੀ ਕਵਨ ਕਮਾਈ ॥

giaan kee mudraa kavan aaudhoo sidh kee kavan kamaaee |

מהי דרכו של המורה הרוחני, והנזיר המתבודד? מהו עיסוקו של הסידה?"

ਬਿਨੁ ਸਬਦੈ ਰਸੁ ਨ ਆਵੈ ਅਉਧੂ ਹਉਮੈ ਪਿਆਸ ਨ ਜਾਈ ॥

bin sabadai ras na aavai aaudhoo haumai piaas na jaaee |

בלי השב"ד, המהות לא באה, נזיר, וצימאון האגואיזם אינו מסתלק.

ਸਬਦਿ ਰਤੇ ਅੰਮ੍ਰਿਤ ਰਸੁ ਪਾਇਆ ਸਾਚੇ ਰਹੇ ਅਘਾਈ ॥

sabad rate amrit ras paaeaa saache rahe aghaaee |

חדור השב"ד, מוצאים את המהות האמברוזיאלית, ונשארים מתמלאים בשם האמיתי.

ਕਵਨ ਬੁਧਿ ਜਿਤੁ ਅਸਥਿਰੁ ਰਹੀਐ ਕਿਤੁ ਭੋਜਨਿ ਤ੍ਰਿਪਤਾਸੈ ॥

kavan budh jit asathir raheeai kit bhojan tripataasai |

"מהי אותה חוכמה, שבאמצעותה האדם נשאר יציב ויציב? איזה מזון מביא סיפוק?"

ਨਾਨਕ ਦੁਖੁ ਸੁਖੁ ਸਮ ਕਰਿ ਜਾਪੈ ਸਤਿਗੁਰ ਤੇ ਕਾਲੁ ਨ ਗ੍ਰਾਸੈ ॥੬੧॥

naanak dukh sukh sam kar jaapai satigur te kaal na graasai |61|

הו ננאק, כאשר אדם מסתכל על כאב ותענוג כאחד, דרך הגורו האמיתי, אז הוא אינו נבלע על ידי המוות. ||61||

ਰੰਗਿ ਨ ਰਾਤਾ ਰਸਿ ਨਹੀ ਮਾਤਾ ॥

rang na raataa ras nahee maataa |

אם אדם אינו חדור באהבת האדון, ואינו שיכור ממהותו העדינה,

ਬਿਨੁ ਗੁਰਸਬਦੈ ਜਲਿ ਬਲਿ ਤਾਤਾ ॥

bin gurasabadai jal bal taataa |

ללא דבר השב"ד של הגורו, הוא מתוסכל, ונאכל באש הפנימית שלו.

ਬਿੰਦੁ ਨ ਰਾਖਿਆ ਸਬਦੁ ਨ ਭਾਖਿਆ ॥

bind na raakhiaa sabad na bhaakhiaa |

אינו שומר על זרעו וזרעו, ואינו מזמר את השב"ד.

ਪਵਨੁ ਨ ਸਾਧਿਆ ਸਚੁ ਨ ਅਰਾਧਿਆ ॥

pavan na saadhiaa sach na araadhiaa |

הוא אינו שולט בנשימתו; הוא אינו סוגד ומעריץ את האדון האמיתי.

ਅਕਥ ਕਥਾ ਲੇ ਸਮ ਕਰਿ ਰਹੈ ॥

akath kathaa le sam kar rahai |

אבל מי שמדבר את הנאום שלא נאמר, ונשאר מאוזן,

ਤਉ ਨਾਨਕ ਆਤਮ ਰਾਮ ਕਉ ਲਹੈ ॥੬੨॥

tau naanak aatam raam kau lahai |62|

הו ננק, משיג את האדון, הנשמה העליונה. ||62||