המנמוך העצמי אינו מבין את מהות המציאות, ונכווה לאפר.
הרשע שלו מפריד בינו לבין ה', והוא סובל.
מקבל את הוקם של ציווי ה', הוא מבורך בכל המעלות והחכמה הרוחנית.
הו ננק, הוא זוכה לכבוד בחצר ה'. ||56||
מי שמחזיק בסחורה, בעושר של השם האמיתי,
חוצה, וסוחב עמו גם אחרים.
מי שמבין באופן אינטואיטיבי, ומכוונן לאלוהים, זוכה לכבוד.
אף אחד לא יכול להעריך את ערכו.
לאן שלא אסתכל, אני רואה את האדון מחלחל ומחלחל.
הו ננק, דרך אהבתו של האדון האמיתי, עוברים. ||57||
"היכן אומרים על השב"ד לשכון? מה ישא אותנו על פני האוקיינוס העולמי המבעית?
הנשימה, בנשיפה, מרחיבה החוצה עשר אורכי אצבעות; מהי התמיכה של הנשימה?
מדברים ומשחקים, איך אפשר להיות יציב ויציב? איך אפשר לראות את הבלתי נראה?"
שמע, אדוני; ננק מתפלל באמת. למד את המוח שלך.
הגורמוך מכוון באהבה לשבד האמיתי. כשהוא מעניק את מבטו של החסד, הוא מאחד אותנו באיחוד שלו.
הוא עצמו יודע הכל ורואה הכל. בגורל מושלם, אנו מתמזגים בו. ||58||
ששב"ד שוכן עמוק בתוך הגרעין של כל היצורים. אלוהים הוא בלתי נראה; לאן שלא אסתכל, שם אני רואה אותו.
האוויר הוא מקום משכנו של האדון המוחלט. אין לו תכונות; יש לו את כל התכונות.
כאשר הוא נותן את מבטו של החסד, השב"ד בא להתגורר בתוך הלב, והספק נמחק מבפנים.
הגוף והנפש הופכים ללא רבב, באמצעות המילה ללא רבב של בני שלו. תן שמו נחקק בתודעתך.